שְׁנַיִם כִּי יִפָּרְדוּ,

יוֹשִׁיטוּ יָדָם דֹּם,

וּבָכוּ בִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ,

וְנֶאֶנְחוּ בְלִי תֹם.

אֲנַחְנוּ לֹא בָכִינוּ,

לֹא נֶאֱנַחְנוּ “אוֹי!” וְ“אָח!”

הַדְּמָעוֹת וְהָאֲנָחוֹת –

הֵן בָּאוּ אַחַר־כָּךְ.