אֵין צִפּוֹר שְׁחָקִים יוֹדַעַת

לֹא עָמָל וְלֹא צָרוֹת.

לֹא תִּכְלֶה נַפְשָׁהּ בְּלַהַט

קֵן לִבְנוֹת לָהּ לְדוֹרוֹת.

לַיִל תָּמִים עַל בַּד רוֹדֶמֶת

עַד אִם שֶׁמֶשׁ יַאֲדִים

וְכָנָף תַּרְעִיד נִקְסֶמֶת

וּבְשִׁיר קוֹלָהּ תַּנְעִים.

גָּז אָבִיב, נִזְרוֹ שֶׁל טֶבַע —

וְנָפוֹג גַּם הַשָּׁרָב.

שִׁיר נָדַם, סוּפָה נוֹשֶׁבֶת

עַרְפִּלִּים עוֹטֶה הַסְּתָו.

עַל כֻּלָּם תּוּגָה יוֹרֶדֶת

רַק צִפֹּרֶת-עֹז תַּרְהִיב:

אֶל אַרְצוֹת-הַחֹם נוֹדֶדֶת,

שָׁם תִּשְׁכֹּן לָהּ עַד אָבִיב.