נוֹפֵי חַיִּים עָטְפוּ אָפֹר.

עוֹף הָאֹפֶק קָפַל כְּנָפָיו, צָלַל.

לֹא כְלוּם נִמְזַג בְּלֹא כְלוּם.

צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ, עוֹף לֹא פָּרַח.

הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזַע.

שְׂמֹאלִי נֶאֱחֶזֶת בָּאֲוִיר, מֵאַיִן לְאָן?

יְמִינִי בַּסֶּדֶק הֲתָּכֹל:

הוֹ נְאוֹת דֶּשֶׁא כְּחֻלִּים שֶׁלַּשָּׁמַיִם

הָאָרֶץ הַיָּפָה שֶׁחַמּוּקֶיהָ חֶמְדָּה

וַעֲצֵי הַשָּׁקֵד פּוֹרְחִים בָּהּ –

אֲנִי מַנִּיחַ אֶת עֶפְרוֹנִי

מְשַׁלֵּב יְמִינִי בִּשְׂמֹאלִי, שְׂמאלִי בִּימִינִי

יוֹשֵׁב וּבוֹהֶה אֲנִי אֲנִי?