מַה זֶּה עוֹלֶה לְנֶגְדִּי, מַה זֶּה עוֹלֶה?

מַדּוּעַ מַה שֶׁאֵינֶנּוּ, שָׁב וְנוֹכֵחַ?

הֲלֹא נֶעֱקַרְתִּי מֵהָעוֹלָם שֶׁרָאוּ עֵינַי כַּאֲשֶׁר נִפְקְחוּ לִרְאוֹת.

נֶעֱקַרְתִּי מִשָּׁרְשֵׁי יַלְדוּתִי, מֵאַרְצָהּ

עַל נַהֲרוֹתֶיהָ וּשְׂדוֹתֶיהָ, יַעֲרוֹתֶיהָ וַהֲרָרֶיהָ.

נֶעֱקַרְתִּי מִסְּבַךְ נְעוּרַי, מִקּוֹרוֹת בֵּית הוֹרַי, מֵרֵיחוֹ, מִקּוֹלוֹתָיו

מֵחִיּוּךְ אֲחוֹתִי.

שׁוּב וָשׁוּב שְׁאֵלוֹת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן מַעֲנֶה.

אֵיךְ חֲבֵרַי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם, כִּמְעַט לֹא צִמַּחְנוּ זָקָן, אֵיךְ?

שִׁבְעִים צִפָּרְנַיִם בִּבְשָׂרָם?

וְאָבִי, אֵיךְ? לָמָּה? לָמָּה גַּם זֶה?

וְאֶל מִי נִשְׁעֲנָה אִמִּי בְּרִגְעָהּ הָאַחֲרוֹן

וַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה.

אֲנִי עוֹצֵם עֵינַי וְרוֹאֶה: הָאָרֶץ, בִּזְכוּתָהּ אֲנִי חַי, פּוֹרַחַת עַכְשָׁו

עַד שִׁגָּעוֹן. כַּלָּנִיּוֹת לְבָנוֹת אֲדֻמּוֹת וּכְחֻלּוֹת וּוְרֻדּוֹת וּסְגֻלּוֹת

רַקָּפוֹת – הִרְהוּר בְּלִי שֶׁמֶץ רִשְׁעוּת, נוּרִיּוֹת, אִירוּסִים –

הֶבֶל דָּם הָעוֹלֶה מִמַּחְשָׁךְ, חַרְדָּל מַצְהִיב מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק.

אֲנִי שָׁכוּב בֵּינֵיהֶם כְּבִימֵי הַמִּרְעֶה, מֵעֲלֵיהֶם עָנָן מִתְגַּשֵּׁם.

הָאָרֶץ הַזֹּאת הַנִּצְלֵית בְּאִשָּׁהּ בְּקֵיצֶיהָ הָאֵינְסוֹפִיִּים

אֲנִי אָחוּז בָּהּ כְּיַבְּלִית, אֲנִי חוֹלֵם לֹא עָלֶיהָ

לְשׁוֹנָהּ לְשׁוֹנִי וְאַדְמָתָהּ אַדְמָתִי שֶׁתִּסְגֹּר מֵעָלַי זְרוֹעוֹתֶיהָ

וְאַמְתִּיק עִמָּהּ סוֹד עַל לֵדָה.