בְּהַפְצִיעַ הַשֶּׁמֶשׁ מֵעַל גִּבְעַת הַמּוֹרֶה

וְהַגִּלְבֹּעַ מִתְעַרְטֵל מֵעַרְפִלֵּי בֹּקֶר כְּאִלּוּ הָיָה אַנַאפּוּרְנָה

וְהָעֵמֶק מִתְגַּלֶּה בְּבַת אַחַת בְּכָל יָפְיוֹ הָאֲבִיבִי

וַאֲנִי יוֹשֵׁב וּמַקְשִׁיב לַשָּׁקוֹן מֵהַפַּרְטִיטָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל בָּאךְ

וְשַׁעַר אַחַר שַׁעַר נִפְתָּח וְאֵין שׁוֹמֵר נוֹרָא מִקּוֹדְמוֹ בַּפֶּתַח

וּלְאַט אֲנִי מַשִּׁיל מִמֶּנִּי אֶת יִצְרִי הָרַע וְאֶת אַכְזָרִיּוּתִי הָאֱנוֹשִׁית

וְתוֹפֶסֶת אֶת מְקוֹמָם מֵעֵין חֶמְלָה, חֶמְלָה עַל כָּל הַקַּיָּם

וְרָצִיתִי לוֹמַר: גַּם עַל הַלֹּא קַיָּם, כִּי הֲרֵי כֻּלָּנוּ נִדּוֹנִים.

וּלְפֶתַע נִרְאֶה לִי צִבְעָן שֶׁל הַחָטְמִיּוֹת הַשָּׁנָה אָדֹם

שֶׁעוֹד לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהוּ.

הוֹ, כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת מִמַּעֲרָב עַד מִזְרָח

הַכִּכָּרוֹת הַקְּטַנּוֹת הַמַּמְתִּיקוֹת סוֹד, הַפִּנּוֹת הָאִלְּמוֹת

שֶׁאֵינָן מְגַלּוֹת מִי בָּא מֵעֶבְרָן, הַגְּשָׁרִים, קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים

וְהַמַּיִם הַזּוֹרְמִים אִטִּיִּים כְּנֶּצַח וּזְרִיזִים כְּמִשְׂחֲקֵי מַחֲבוֹאִים

אוֹ שׁוֹצְפִים בְּבוֹאָם מֵהֶהָרִים הָרְחוֹקִים, מֵהַהִימָלָיָה אוֹ מֵהַטַּטְרָה.

וְהִנֵּה הַמִּלְחָמוֹת הַקַּיָּמוֹת תָּמִיד הִשְׁתִּיקוּ אֶת עַצְמָן כָּלִיל

לִכְבוֹד שִׁיר זֶה שֶׁהוּא שִׁיר תּוֹדָה

תּוֹדָה עַל שֶׁאָהֲבָתִי נֶעֶנְתָה בְּאַהֲבָה וְלֹא נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי בְּזִקְנָתִי

תּוֹדָה עַל שֶׁלֹּא כָּל הַפָּנִים שֶׁעוֹבְרוֹת עַל פָּנַי עֵינֵיהֶן בּוֹהוֹת

תּוֹדָה שֶׁכָּךְ וְתוֹדָה שֶׁעוֹד הָיִיתִי מְסֻגָּל לוֹמַר כָּל זֹאת.

אֵין בִּרְצוֹנִי לְהִפָּרֵד. בְּרוּכִים הַבָּאִים אַחֲרַי.