הֲיֵשׁ עוֹד כַּנָּסִיךְ אַרְנַלְדוֹס
הֲיֵשׁ עוֹד בַּר־מַזָּל כָּמוֹהוּ,
שֶׁחִזָּיוֹן נִפְלָא נִגְלָה לוֹ
עַל־פְּנֵי גַּלַּי הַיָּם עִם שַׁחַר?
נֵץ צַיָּדִים נָח עַל כְּתֵפֵהוּ
כְּשֶׁיָּצָא לָצוּד לוֹ צַיִד
וַיַּרְא סְפִינָה קְטַנָּה חוֹתֶרֶת
לַחוֹף לְמַעַן תַּעֲגֹן בּוֹ.
מֶשִׁי יָקָר הֵם מִפְרָשֶׂיהָ,
זָהָב שָׁחוּט הֵם יַרְכָתֶיהָ
מִכֶּסֶף יְצוּקִים עֳגָנֶיהָ
וּמֵאַלְמֹג זוֹהֵר דְּפָנֶיהָ
מַלָּח צָעִיר עָמַד בַּהֶגֶה,
נוֹהֵג הָיָה וּמְזַמֵּר לוֹ.
שִׁירוֹ גַּלֵּי הַיָּם הִרְגִּיעַ,
אֶת עֹצֶם הָרוּחוֹת הִכְנִיעַ,
דָּגִים שֶׁצָּלְלוּ לָעֹמֶק
עַל־פְּנֵי הַמַּיִם הוּא הִגְבִּיהַּ,
וְצִפֳרִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם
מְשָׁכָן לִנְחוֹת עַל מוֹט הַתֹּרֶן.
הִבִּיט וְהִשְׁתּוֹמֵם אַרְנַלְדּוֹס
וְכָךְ תְּמִיהַת־לִבּוֹ הִבִּיעַ:
"יַמַּאי, צָעִיר, עֲשֵׂה נָא חֶסֶד,
אָנָּא לַמְּדֵנִי סוֹד הַזֶּמֶר!"
"לְאִישׁ לֹא אֲגַלֵּהוּ אֶלָּא
אִם הוּא יַפְלִיג עִמִּי הַיַּמָּה".