יָצָא אַבִּיר שַׁחֵר לוֹ צַיִד
כְּמִנְהָגוֹ תָּמִיד לַיַּעַר.
כְּלָבָיו כְּבָר יְגֵעִים עַד מָוֶת,
וְנֵץ שֶׁלּוֹ פָּרַח אָבַד לוֹ.
בְּשׁוֹטְטוֹ יָרַד הַלַּיְלָה
בֵּין מַחֲשַׁכֵּי צוּקִים וָסֶלַע.
לְיַד אַלּוֹן שָׁכַב לָנוּחַ,
אַלּוֹן רֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ.
הָיָה גִּזְעוֹ זָהָב טָהוֹר
וַעֲנָפָיו עֶדְנַת־הַכֶּסֶף.
שָׁלַח מַבָּט אֶל הַצַּמֶּרֶת
וַיַּרְא מַרְאֶה נִפְלָא לָעַיִן.
עַל קְטֹן הָעֲנָפִים לְמַעְלָה
בַּת מֶלֶךְ צְעִירָה יָשְׁבָה לָהּ.
שְׂעַר רֹאשָׁהּ סֵרְקָה בְּנַחַת
וּבְמַסְרֵק־זָהָב הִבְקִיעַ
שְׁבִיל הַחוֹצֶה בֵּין תַּלְתַּלֶּיהָ
שֶׁאֶת הָעֵץ שָׁטְפוּ כְּנַחַל.
קַרְנֵי הָאוֹר מִתּוֹךְ עֵינֶיהָ
אֶת מְלֹא הָהָר סָבִיב הֵאִירוּ.
אַל תִּבָּהֵל נָא, אַבִּירִי,
וְאַל יֹאבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיךָ.
אֵינְךָ רוֹאֶה כִּי אִם בַּת מֶלֶךְ,
אִמִּי שֶׁלִּי מַלְכַּת הוּנְגַרְיָה.
שֶׁבַע קוֹסְמוֹת רָעוֹת קִסְּמוּנִי
בְּשׁוֹטְטִי עִם הָאוֹמֶנֶת.
שֶׁבַע שָׁנִים בָּזֶה הַיַּעַר
נִגְזַר עָלַי לִהְיוֹת מֻקְסֶמֶת.
מֵאָז חָלְפוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת־צַעַר
מָחָר יוֹם גְּאֻלָּה וָחֹפֶשׁ.
אַל נָא תִּרְחַק מִפֹּה, הָעֶלֶם,
מָחָר אֶל בֵּית אָבִי לַוֵּנִי.
"אַתְּ פֹּה הַמְתִּינִי לִי, סֶנְיוֹרָה,
עַד לְמָחֳרַת הַיּוֹם אָשׁוּבָה.
לִי אֵם זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת בַּיִת.
עֵצָה טוֹבָה וַדַּאי תִּתֵּן לִי."
בְּלֵב כָּבֵד וְעָגְמַת נֶפֶשׁ
נִפְרֶדֶת הָעַלְמָה מִמֶּנוּ:
"אֲבוֹי לְךָ, אָבִּיר בֶּן חַיִל,
שֶׁנְּסִיכָה קְסוּמָה הִפְקַרְתָּ.
עֵצָה טוֹבָה לִטֹּל הָלַכְתָּ,
אוֹתִי לַאֲנָחוֹת עָזַבְתָּ?"
שָׁב הָאַבִּיר מִבֵּית אִמּוֹ,
עֵצָה טוֹבָה שָׁמַע מִפִּיהָ.
לַשָּׁוְא חִפֵּשׂ בְּכָל הַיַּעַר:
לֹא הָאַלּוֹן, לֹא הָעַלְמָה בּוֹ.
הָלוֹךְ וָרוֹץ קָרוֹא קָרָא לָהּ,
אַךְ הָעַלְמָה לֹא נֶעֶנְתָה לוֹ.
לְמֵרָחוֹק נָשָׂא עֵינַיִם
וַיַּרְא פָּמַלְיָה רַבָּתִי
שֶׁל אַבִּירִים וַאֲצִילִים
שֶׁבְּרֹאשָׁהּ רָכַב הַמֶּלֶךְ
וְאֶת הַנְּסִיכָה הוֹלִיכוּ
בְּרֹב פְּאֵר כְּתֹם שִׁבְיָהּ.
נוּגֶה וַחֲפוּי רֹאשׁ לָאָרֶץ
נָפַל כְּמִתְעַלֵּף זֶה הָאַבִּיר
וּבְשׁוּב רוּחוֹ עָלָיו הִנִּיחַ
יָדוֹ בַּחֶרֶב וְאָמַר:
"מִי שֶׁאִבֵּד אֲשֶׁר אָבַד לִי,
אֵין עֹנֶשׁ לוֹ, שֶׁיְּכַפֵּר לוֹ.
חַרְבִּי שֶׁלִּי תִּהְיֶה שׁוֹפֶטֶת
וְהִיא תּוֹצִיא דִּינִי לְמָוֶת."