א 🔗
הָיֹה הָיָה נַעַר / רוֹעֶה בִּשְׂדֵה־יַעַר, / וְלוֹ רַק כִּבְשָׂה יְחִידָה וְאַחַת, / מֵאֵין כָּמוֹה טוֹבָה וְתַמָּה / עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. / וַתֵּתַע הַכִּבְשָׂה וַתֹּאבַד, / וַיִּשָּׁאֵר הַנַּעַר לְבַד, / נֶעֱזָב וְגַלְמוּד, / וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת. / וַיְהִי כִּי גָדְלָה בְּלִבּוֹ הַתּוּגָה / עַל אָבְדַן כִּבְשָׂתוֹ הָעֲנֻגָּה – / וַיִּקַּח הַיַּלְקוּט בְּיָדוֹ וּהַפֶּלֶךְ, / וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ / בִּנְתִיב לֹא דָרְכָה שָׁם כַּף רֶגֶל הֵלֶךְ, / הָלַךְ וְהָלַךְ וַיַּגִּיעַ / אֶל מָקוֹם שָׁם לָאָרֶץ נוֹשֶק הָרָקִיעַ, / וְעַנְנֵי צֶמֶר קַלִּים זַכִּים / מְשַׂחֲקִים בַּשְּׁחָקִים. / אָמַר בְּלִבּוֹ הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן: / הִנֵּה כִּבְשָׂתִי שָׁם רוֹעָה / עַל גִּבְעָה גְבוֹהָה, / בֵּין סַפִּיר וְאַרְגָּמָן – – – / וַיִּשְׁלַח יָדוֹ לָקַחַת / אֶת הַכִּבְשָׂה הַנִּדַּחַת, – / אַךְ קָצְרָה יָדוֹ! / וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר לְדַרְכּוֹ לְבַדּוֹ, / הָלֹךְ וּבַקֵּש יוֹמָם וָלֵיל, / הָלֹךְ וְחַפֵּשׂ בָּאוֹר וּבַצֵּל, / לֹא יָשֵׁן וְלֹא נָח, / רַק בָּכָה וְגָנַח: / “שׁוּבִי, הוֹי, שׁוּבִי, הַבַּת הָאוֹבֶדֶת, / בִּלְעָדַיִךְ אָבַדְתִּי, וְנַפְשִׁי בּוֹדֶדֶת / כְּאֶבֶן בַּדְּרָכִים; / רַק אוֹתָךְ אָהַבְתִּי לְנֵצַח נְצָחִים”.
וַיִּשָׂא אֶת עֵינָיו – / וַעֲגָלָה טְעוּנָה אֲבָנִים לְפָנָיו, / וַיֹּאמֶר הַמִּסְכֵּן: / " – עַצְמוֹת כִּבְשָׁׂתִי הֵן!" / וַיִּקְרָא: “אֲדוֹנִי, הָהּ, הַאִם לֹא שָׁמַעְתָּ, / הַאִם לֹא מָצָאתָ, / כִּבְשָׂה בּוֹדֶדֶת, / בַּדֶּרֶךְ נוֹדֶדֶת, / קוֹרְאָה לָרוֹעֶה כִּי יָבוֹא, / וְיַאַסְפֶנָּה לְנָווֹ? / הוֹי, אָנָה אֶמְצָאֶנָּה?” / – “מַהֲרָה וְצֵא נָא / בְּעִקְּבוֹתֶיהָ, הַנַּעַר, / כִּי רָאִיתִי נְשָׂאָהּ בִּכְנָפָיו הַסַּעַר, / רוּץ בְּכָל כֹּחַ, / אַל תִּתֵּן לְךָ מָנוֹחַ, / אוּלַי תַּצִּילֶנָּה, / וְאֶל בֵּיתְךָ תּוֹבִילֶנָּה”.
כַּךְ שָׂח הָאִישׁ, / וַיֵּעָלֵם חִישׁ.
ב 🔗
הָלַךְ לְדַרְכּו הַמִּסְכֵּן הָרוֹעֶה – / וַעֲגָלָה מְלֵאָה עֲנָפִים הוּא רוֹאֶה, /אָמַר בְּלִבּוֹ אָז: הִנֵּה הַקַּרְנַיִם… / אוֹי לָעֵינַיִם! / וַיִקְרָא: “אֲדוֹנִי, הוֹשִיעָה, / הַכִּבְשָׂה לִי הָבִיאָה! / כִּי אֵיךְ אָשׁוּב אֶל נָוִי, / בְּלִי אֱהוּבִת לְבָבִי?”
וַיַּעַן בְּלַעַג הָאִישׁ וּבִצְחוֹק: / " – הָלְכָה כִּבְשָׂתְךָ, נַעֲרִי, רָחוֹק; / עַל עֶבְרֵי פִּי פַּחַת / הִיא עוֹמֶדֶת, מִתְיַפַּחַת: / רוּץ אַחֲרֶיהָ, / וֶאֱחֹז בְּקַרְנֶיהָ, / וְהַצֵּל בְּדַל אֹזֶן וּשְׁתֵּי כְּרָעֶיהָ!"
ג 🔗
וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הָלֹךְ וְנָסֹעַ, / צָעֹד וּפָסֹעַ, / בְּכֹחַ וּבְחַיִל, / יוֹמָם וָלַיִל, / בַּצֵּל וּבָאוֹר, / בַּחֹם וּבַקֹּר, – / וְהִנֵּה עֲגָלָה לִקְרָאתוֹ בַּדֶּרֶךְ, / וְהִיא מְלֵאָה לָהּ אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ; / אָמַר הַנַּעַר: הִנֵּה הָרַגְלַיִם, / אוֹי לָעֵינַיִם! / וַיִקְרָא: “אֲדוֹנִי, הָהּ, הַאִם לֹא רָאִיתָ, / הַאִם לֹא חָזִיתָ, / כִּבְשָׂה קְטַנָּה, / כַּשֶּׁלֶג לְבָנָה, בַּדֶּרֶךְ תּוֹעָה, / וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת רוֹעָהּ?”
וַיַּעַן הָאִישׁ בְּקוֹל מַר כַּלַּעֲנָה: / – “שְׁמַע, בֶּן־אָדָם! / רָאֹה רָאִיתִי כִּבְשָׂה קְטַנָּה / עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. / מִפִּיהָ יֵז דָּם, / שְׁבוּרָה הַבֶּרֶךְ, / וּזְאֵב עֲרָבוֹת / אֶת שִׁנָּיו חֲרָבוֹת / בִּבְשָׂרָהּ תּוֹקֵעַ; / מְפָרֵק, מְלַקֵּק, וְאֶת הַלֵּב קוֹרֵעַ! / רוּץ אַחֲרֶיהָ, רוֹעִי הַדַּל, / אוּלַי עוֹד תַּצִּיל שְׁתֵּי כְּרָעַיִם וּבָדָל, / טֶרֶם כֻּלָּהּ תְּהִי לְטֶרֶף!” / וַיָּרָץ הַנַּעַר בְּכָל כֹּחַ, בְּלִי הֶרֶף – – – / וַיְהִי בֹּקֶר, וַיְהִי עֶרֶב: / הַשֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, – – – / בְּכוּ לָרוֹעֶה וְלַכִּבְשָׂה הַנִּדַּחַת!