זִקְנָתֵךְ כְּזִקְנַת הַבַּרְזֶל וְהָאֶבֶן –

חֲלֻדָּה וְשֵׂיבַת אֲבִיבִים יְרֻקָּה,

וּבַת־שְׂחוֹק רְחָבָה, סוֹאֲנָה, מְשֻׁלְהֶבֶת,

כְּשֶׁל עֶבֶד טוֹב־לֵב מִתְּקוּפָה רְחוֹקָה.

בְּלִבֵּךְ נִקְבְּצוּ גַּם תְּפִלּוֹת וְגַם לַחַשׁ.

רְכִילוּת שֶׁל תְּמִימוּת. רְעָמָיו שֶׁל הָרִיב.

בַּחֲשַׁאי שׁוּב עוֹלָה הַכְּלִמָּה בַּתִּפְרַחַת

וְחַיַּיִךְ יָפוּ בְּעָנְיָם לְהַרְהִיב.

טְלַאִי־רָקִיעַ סָחוּף יְפַרְפֵּר לוֹ מִמַּעַל,

וְתַחְתֵּךְ: אַפְרוּרִית, שִׁעֲמוּם, עֲזוּבָה.

אַךְ אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמֵעַ צְלִיל טֶפֶף שֶׁל נַעַל,

הַחוֹמְקָה עַל פָּנַיִךְ רְדוּפַת אַהֲבָה.