אַתָּה חוֹסֶה בְּסֵתֶר רוּחַ,

בֵּין סְעָרוֹת חָסוּ חַיַּי.

הֵם בָּאוּ כָּאן מְעַט לָנוּחַ,

כְּרוּחַ עֶרֶב אֶל הַגַּיְא.

כְּתָלִים לָבְשׁוּ בַּגְרוּת עוֹמֶמֶת,

וְגַג עָמַס רָקִיעַ סָב.

זָרוּת זַכָּה, זָרוּת קוֹסֶמֶת –

רַק אַתְּ עוֹד לֹא נָפַלְתְּ בַּקְּרָב.

מֵעֵבֶר לָאֶשְׁנָב רוֹחֶשֶׁת

יַלְדוּת אַחַת – שִׂמְחָה וּשְׁכוֹל.

וְרַק הַסַּף הוּא גְּבוּל לַפֵּשֶׁר

וּמַעֲנֶה אֶחַָד לַכֹּל.