א    🔗

שָׁנִים הַרְבֵּה, כִּשְׁנוֹת קָצִיר וָדַיִשׁ,

הָמְתָה בַּמִּסְתָּרִים נִשְׁמַת הַכְּפָר.

יוּבַל חָצָה אֶת לְבָבוֹ לִשְנַיִם,

וּשְׁתֵּי רָמוֹת חָבְקוּ לוֹ בַּצַּוָּאר.

עֲצֵי שָׁזִיף עָמְדוּ לוֹ לְמִשְׁמֶרֶת

וּלְרַקּוֹתָיו קָשְׁרוּ פְּרִיחַת כְּתָרִים.

וּבַעֲבֹר פָּרָשׁ נָכְרִי בַּדֶּרֶךְ,

נָשָׂא בְּרָכָה מֵעֹמֶק הַדְּבָרִים.

סִיעַת תְּרָזוֹת רָחֲצוּ בְּאוֹר יָרֵחַ,

רֹאשָׁן סָמְכוּ עַל כֶּסֶף שֶׁל לֵילוֹת.

וּבִנְשִׁיקָה הִקְבִּילוּ פְּנֵי אוֹרֵחַ,

הַבָּא לוֹ לֶאֱרֹשׂ כַּלָּה מִן הַכַּלּוֹת.

מַחֲרֹזֶת כּוֹכָבִים נָטְפָה בַּנַּחַל.

בְּנוֹתָיו עָטְרוּ בָּהּ אֶת שְׂעָרָן.

בְּהִתְפַּכַּח תֵּבֵל שְׁכוּרָה מִנַּחַת,

כּוֹבְסוֹת חָבְטוּ וְשָׁרוּ מִזְמוֹרָן.

ב    🔗

כָּזֶה הָיָה הַכְּפָר מִגַּיְא וְעַד רָמָה,

וְהֶמְיָתוֹ בַּמִּסְתָּרִים רוֹגֶשֶׁת.

אוּלַי גַּם אֱלֹהִים לָחַשׁ דְּבַר־מָה

אֶל הָרוֹעֶה, שֶׁהִצְטַלֵּב בַּגֶּשֶׁר.

וְשָׁם, סָמוּךְ לַסֶּכֶר הַכָּעוּר,

עָמְדָה לָהּ עֲרָבָה. רֹאשָׁה אַפַּיִם,

מִקֶּשֶׁב רַב־שָׁנִים גַּבָּהּ קָמוּר,

וְעַלְוָתָהּ שְׁבוּיָה בְּאוֹב הַמַּיִם.

וְעִם כָּל זֹאת הַסֶּכֶר הִתְפָּעֵם

מִמַּעֲשִׂים יָפִים, שֶׁלֹּא יוּבָנוּ.

לֹא יַד הַזְּמַן הָיְתָה בּוֹ, לֹא נוֹקֵם –

מֵאֲהָבוֹת הַרְבֵּה וּפְרִי נִזְקַן הוּא.

מִכָּאן רָאוּ אֶת כְּנֵסִיַּת הַכְּפָר,

מִכָּאן שָׁמְעוּ קוֹל הֶחָרִישׁ בַּתֶּלֶם,

וְעִצְּבוֹנָן הַתָּם וְהַיָּשָׁר

שֶׁל הַבְּרִיּוֹת הָאֲפֹרוֹת הָאֵלֶּה.

וְגַם הָיְתָה שָׁעָה זַכָּה מִסּוֹד,

צְלִילִים כֵּהִים הָיְתָה נַפְשִׁי שׁוֹמַעַת.

אוֹתִי – מֵרוֹם פָּנָיו הַהֲרוּסוֹת –

הִסְפִּיד הַפַּעֲמוֹן כִּבְטֶרֶם מָוֶת.