עַתָּה צִפּוֹר רוֹגְעָה.

כַּף־הַדְּמָמָה עַל מֵצַח.

עָלֶה נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר.

עָלֶה בִּלְבָד.

מֵיתְרֵי־הָאוֹר זָעִים,

כְּמוֹ הַדְּמָמָה פּוֹרֶטֶת:

לֹא יָשׁוּב,

לֹא יִקְרֶה הַדָּבָר לְעוֹלָם…

וְעֵת חוֹזֵר־נוֹשֵׁר־נוֹשֵׁר,

בְּיוֹם אֲשֶׁר פּוֹרֵט דּוּמָם,

אַף הַשְּׂפָתַיִם מִתְלַוּוֹת,

בְּלֹא הַבְחֵן,

כִּי שׁוּב קָרָה –

שׁוּב נָשְׁרָה

נוֹצָה זוֹעֶקֶת דָּם.