וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִטְעוּנִי:

אַךְ בִּי הַכֹּל,

אַךְ בִּי צוֹמֵחַ הַפִּשְׁתָּן

(אֵי הַפֶּרַח הַכָּחֹל?)

מִמֶנּוּ עוֹלָמִי אֶטְוֶה,

אַךְ בִּי נִפְרָשׁ הַקּוּר

(אֵי עֶלֶז הַפַּרְפָּר?)

מִמֶּנּוּ אֶת נוֹפַי אֶרְקֹם.

הֵן כָּל חוּטַי שְׁחוֹרִים!

וְאֵיךְ בְּיוֹם שֶׁל חֹרֶף,

בּוֹסֵס בְּעֶצֶב מִשְׁעוֹלִים,

עַל גָּדֵר דְּחוּיָה –

בְּלֹא מִלִּים,

בִּמְלֹא הַמֶּשִׁי הַלָּבָן

כֻּסוּ הָעֲנָפִים?