כמה מן הדברים שבספר זה לא נתפרסמו תחלה בשום מקום – ביחוד הפרקים “בינו לבינה” ו“מעזבונו של סופר” – משום שלבי היה נוקפי ומהסס: אפשר והם יהיו קשים לאזנו של הקורא העברי, שאינו רגיל אצל עניני ספרות ממין זה ועדין מדה יתרה של צניעות קרושה מעכבת את הבחנתו ומקהה את טעמו לגבי דברים מעין אלו. אבל עכשו כשהם מוצעים בצורת ספר ונבלעים בו בתוך יתר עניניו, אפשר שינָצלו מגזר־דינם הקשה של האסטניסים, כביכול.

ישנם דברים – כגון רשימות של יומן – שסדורם הוא מעשה־אונס ופגימה להם; אפים מחיב את פזורם, ופזורם הוא כנוסם הטבעי. הרבה דברים בספר זה הם מסוג זה.