גדולה שיחה שבין אדם לחברו כשהיא שיחה בין נשמה לנשמה, מעין מדור משותף להן, מדור חם ואפלולי; שיחה צנועה, בישנית, נוגעת ואינה נוגעת, דבורה שתיקה, שתיקתה דבור. מספרות שתי נשמות זו עם זו, הרי אחת יונקת מחברתה ונימים דקות הולכות ומתרקמות ביניהן בחשאי ורטט של יחוד מרטט בשיחתן. ולכאורה היא דיאלוג של נשמה אחת.
אבל בני אדם מזלזלים בערכן של השיחות, ורובן של אלו הן שיחות מן הנשמה, ולחוץ בלי זקה, בלי יחוד, שיחות־פומבי אפילו כשהן רק בין שנים.