עובר אתה על פני אדם ואינך שם לב אליו, אתה ועולמך, הוא ועולמו – שני עולמות עוברים זה על פני זה ואין מלכות נוגעת בחברתה.
כלום אין אתה חש בסוד זה של אי־נגיעה, של מרחק נשמות? כלום אין אתה חש בחידה זו, שנתּן לה השם: אחר, זולת, זר?
אלמלי הרהרת אחריה ותהית על חזיון זה, היית בא לידי הכנעה לידי התמזגות נשמתך עם כל היקום – ונהרסה המחיצה ובטלה החידה של שבירת כלים.