רופאי־הנפש מלאכתם מביאה אותם לידי גסות־רוח. לפי שהם רגילים לבדוק בנפש ולגלות את נגעיה, הם מגיסים את דעתם להסתכל בעולם־הרוח כולו מתוך שפופרת הרופא עד כדי לפשפש אחרי רוקו וזובו, כיחו וניעו של גאון־הרוח, ואין דעתם מתישבת עליהם עד שהם מוצאים בו סמני שגעון.
אבל אם הגאוניות היא מין של שגעון, אין רופא עלול לעמוד עליה אלא אם־כן בו עצמו יש מתכונתה של גאוניות, כלומר, ממדותיו של שגעון זה. ואם כך, הוא עצמו צריך לרופא…