נוהגים לדון על טיבה של הסתכלות־עולם לפי קשורי המחשבות המעמידים אותה. קשרים חזקים יפים לה, קשרים רופפים אינם יפים לה. אבל ערבות זו ערבות צריכה. יש קשר חזק והוא סמן רע למחשבה, סמן לקושי ולמעשה אונס. ויש קשר רופף והוא סמן טוב לה, סמן לאצילות, למסכת דקת־האריגה.
אולי מותר לתּן סמן אחר: שטה שהיא יצירה, קשורן של מחשבותיה הוא בחינת נשיקה. החרוז החורזן – זו נשיקת מחשבות. ואִלו שטה שהיא מלאכה, קשורן של מחשבותיה היא בחינת נשיכה. המחשבות נושכות זו בזו. אין הן אדוקות ביחד אלא במדה שהן נוקבות אחת את חברתה ומתמלאות כל אחת מחוליתה של חברתה.