כל רוח גלויה, שקופה ברוחניותה, אינה רוח־חיים. היא מחוסרת דם ולֵח, אין לה שרשים במעמקים. חשודה היא על הגנבה, על קליטה נוחה מבחוץ, ותמיד רוחניות ערטילאית זו בחזקת סכנה: עשויה היא להתגלגל בנשמות זרות ולהתמסמס בהן.
מה־שאין־כן ברוח מכוסה, הלבושה לבוש על גבי לבוש, רוח מגושמת, רוח שעלתה והגיעה למדרגת גוף.
אין לך דבר קל ופחות־הערך מן הרוח, כשאין היא ספוגה דם. וזוהי רוחם של יפי־הרוח.