ידידות אמתית נִכרת בכך, כשאדם גומל חסד עם חברו לפי דעותיו עצמו ואינו משגיח בדעותיו של זה. לדוגמה: כשאיש אדוק בדת אומר “קדיש” לעלוי נשמתו של חברו הכופר בעִקר.