אָשִׁיר לְחַיַּי, לְחַיַּי שֶׁדִּימִּיתִי שֶׁלִּי הֵם
וְהֵם שְׁעָתִי הַקְּצָרָה נְתוּנָה לִי בְּסַד הַסּוֹדוֹת.
עוֹבְרִים עַרְפִלִּים עַל פָּנַי וּפָנִים לֹא יָדַעְתִּי שֶׁל מִי הֵם,
וְסִבְלָם יִרְדְּפֵנִי צַוָּאר כְּזוֹנָה הַשּׁוֹחֶרֶת פְּרוּטוֹת.
גַּם יַלְדֵי רְחוֹבוֹת-הַפַּרְוָר עֵדִים לְאֵידִי בְּנָפְלִי הֵם,
עַל סַף הַמַּרְזֵחַ הַזֶּה, שִׁכּוֹר, בְּעֵינַיִם טְרוּטוֹת.
אֱלֹהִים אַדִּירִים! אֱלֹהֵי הַלִּבְנֶה וְהַזַּיִת,
אֱלֹהֵי הַמִּדְבָּר הַדּוֹבֵר דְּבַר חֻמּוֹ עַד אַרְצוֹת הַשְּׁלָגִים!
מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי לְחַיַּי?
שְׁתִיקָתְךָ מֵעָלַי כְּמוֹ עַיִט!
וְהָעֶרֶב בּוֹעֵר כְּתָב-אַשְׁמָה, וְכוֹכְבֵי-הַחֶמְלָה רְחוֹקִים!
אֵיךְ בָּאתִי בִּזְבוּל מַדְמֵנוֹת וְיָדַעְתִּי הָהָר הוּא הַבַּיִת;
וַתַּכֵּנִי חֲמַת-חַמָּתְךָ וָאִיבַשׁ חֳמָרִים חֳמָרִים…
אַשְׁרֵי כָּל דּוֹמֵם וְכָל חַי אֲשֶׁר מְקוֹמוֹ יַכִּירֶנּוּ,
הַשֶּׁבַח לְשֶׁבֶר זְכוּכִית, לְאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין…
אָמְרָה הַפְּנִינָה בְּלֵב-יָם לִצְרִיחַ הַסֶּלַע: הֵן שְׁנֵינוּ
אָהַבְנוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ אָח, כְּמוֹ אָח מְנֻדֶּה וּמֵבִין.
וְנָדוּ שָׁרְשֵׁי-הַחֻרְשָׁה: פָּרַח וְדָאָה יַקִּירֵנוּ —
אָבַד מְקוֹמוֹ בְּקוּמוֹ—
וְטוֹב שֶׁהֶחֶמִירוּ בַּדִּין…
וָאָבוֹא בַּעֲדַת תִּינוֹקוֹת, יַעַן חַשְׁתִּי לִבָּם הַזָּרוּחַ,
קָשַׁרְתִּי שִׁירִים לְרַגְלַי כִּי אֶכְבַּד לְהַלֵּךְ בַּטּוּחוֹת.
רָצִיתִי לִפֹּל מְלֹא-קוֹמָה לְפֶתַח הָעַיִן לָנוּחַ.
יַשְׁקוּ גַּם אוֹתִי מִן הַכַּד עִם צֹאן תְּפִלּוֹתַי הַשְּׁטוּחוֹת!
וְהִנֵּה לֹא עָצַמְתִּי לָקוּם לַעֲבֹר בִּדְרָכִים לֹא-דְּרוּכוֹת…
שְׁבִילֵי הַלֵּילוֹת יִלְּלוּ. הַגְּבָעוֹת הִלְּלוּ לוֹ לַהֵלֶךְ,
וְהָהָר מִמֶּרְחַק שְׁנוֹת-אוֹר מְזַעֵק: לֹא תָּבוֹא! לֹא תָּבוֹא!
צָחֲקוּ כָּל מֵיתְרֵי-הַחַשְׁמַל שֶׁלִּוּוּהוּ מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ.
צָחֲקוּ עַל אֶחָד הַהוֹלֵךְ כָּל יָמָיו אֶל מִשְׁכַּן לְבָבוֹ…
וּלְמַעְלָה הָהֵם הִתְעָרְבוּ: הֲיָמוּת מוֹת עֶבֶד אוֹ מֶלֶךְ?
הֲיִגְוַע בְּעֶרְגַּת צִמָּאוֹן —
אוֹ יָעֵז וְיִפֹּל עַל חַרְבּוֹ…