הַגֵּינֵירַל שֶׁל הָאַוָּזִים נָשָׂא שְׁנֵי סַלִּים
מְלֵאִים אַוָּזִים אֶל הַשּׁוּק וְזִמֵּר:
– טְרַ־לַה־לַה, בִּים, בָּם!
שׁוֹדֵד אֶחָד רָאָה אֶת הַגִּינִירַל,
חָפֵץ לִגְזֹל אֶת הַסַּלִּים מִיָּדוֹ. בָּרַח
הַגִּינִירַל. וּבְנוּסוֹ – נָפַל עִם הַסַּלִּים יַחְדָּו.
– הָפְּ־לַה!
הַסַּלִּים נִפְתָּחוּ, הָאַוָּזִים יָצְאוּ מִתּוֹכָם.
הַשּׁוֹדֵד חָטַף אֶת הַסַּלִּים וַיִבְרָח.
וְהַגִּינִירַל יָרֵא לַעֲזֹב אֶת הָאַוָּזִים, פֶּן
יִתְפַּזָרוּ. עָמַד וְקָרָא לְעֶזְרָה:
–תִּפְשׂוּ! תִּפְשׂוּ! תִּפְ־שׂוּ־הוּ!
אֲבָל אִישׁ לֹא בָא לְעֶזְרָה. הַשּׁוֹדֵד
נֶעְלַם עִם הַסַּלִּים, וְאֵינֶנּוּ. אָסַף הַגִּינִירַל
אֶת הָאַוָּזִים וְאָמָר:
– אִם אֵין סַלִּים לָשֵׂאת אֶתְכֶם,
צָרִיךְ שֶׁתֵּלְכוּ רַגְלִי. לַדָּרֶךְ!
לֹא חָפְצוּ הָאַוָּזִים לָלֶכֶת בְּדֶּרֶךְ
יָשָׁר: זֶה פוֹנֶה כֹּה, וְזֶה – כֹּה. עָמַד
הַגִּינִירַל וְקָרָא:
– כְּלוּם שָׁכַחְתֶּם, שֶׁגִּינִירַל אָנֹכִי? –
בַּ־מִּשְׂ־שְׂ־טָר!
שָׁמְעוּ הָאַוָּזִים הַפְּקוּדָה, זָכְרוּ, כִּי
חֲיָלִים הֵם. עָמְדוּ בְמִשְׂטָר, אִישׁ בְּצַד
רֵעֵהוּ. רָאָה הַגִּינִירַל, כִּי יְשָׁרָה הַשּׁוּרָה,
פָּקַד:
– הִ־כּוֹ־וֹ־וֹ־נוּ!
עָמְדוּ הַחַיָלִים הָכֵן אֶל הַפְּקוּדוֹת,
אֲשֶׁר יִפְקֹד עֲלֵיהֶם הַגִּינִירַל. הֵרִים
הַגִּינִירַל אֶת שִׁבְטוֹ עַל שִׁכְמוֹ וַיִקְרָא:
– יָשָׁר הַשְׂמֹא־אֹ־אֹ—לָה!
הִפְנוּ כָל הַחֲיָלִים אֶת רָאשֵׁיהֶם
הַשְׂמֹאלָה וְהִבִּיטוּ יָשָׁר בִּפְנֵי שַׂר צְבָאָם.
וְהַגִּינִירַל שֶׁל הָאַוָּזִים עָמַד בְּצַד
חֲיָלָיו וַיִפְקֹד:
– פִּ־סְ־עוּ! אַחַת־שַׁתַּיִם…
פָּסְעוּ הָאַוָּזִים פְּסִיעוֹת יְשָׁרוֹת, הֵחֵלוּ
מִשְּׂמֹאל, – אַחַת־שְׁתַּיִם, אַחַת־שְׁתַּיִם
וְהַגִּינִירַל עִמָּם.
פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה הַפְּקוּדָה:
– דֹּם!
מִשְׁעוֹל צַר הָיָה לִפְנֵיהֶם. כָּל
הַפְּלֻגָּה לֹא יָכְלָה לַעֲבוֹר פֹּה בְּשׁוּרָה
אַחַת. צָרִיךְ הָיָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַמִּשְׂטָר.
קָרָא הַגִּינִירַל:
– בִּשְׂדֵרָה כְּפוּ־וּ־וּ־־לָה! אַחַת־שְׁתַּיִם..
הָלְכוּ הָאַוָּזִים בִּשְׂדֵרָה כְפוּלָה: בָּאוּ
אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֲשֶׁר הַדֶּרֶךְ פּוֹנֶה שָׁם
לְצַד יָמִין.
עָמַד הַגִּינִירַל וַיִּפְקֹד:
הַפְּלֻגָּה הַיְמִי־יִ־יִ־נָה!
פָּסְעָה הַפְּלֻגָּה הַיָּמִינָה – אַחַת־שְׁתַּיִם
אַחַת־שְׁתַּיִם, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַשּׁוּק. רָאָה
הַגִּינִירַל שֶׁחַיָּלָיו עֲיֵפִים מְאֹד קָרָא אֲלֵיהֶם.
עִמְדוּ, עֲמוֹ־וֹ־דוּ
נִתְּנָה חֻפְּשָׁה לַחַיָּלִים, עָשׂוּ כָל מַה
שֶׁחָפְצוּ. אֵלֶּה הִתְגָּרְדוּ, אֵלֶּה נִקּוּ אֶת
נוֹצוֹתֵיהֶם, וְאֵלֶּה גִרְגְּרוּ בְּחֵשֶׁק רָב.
וְהַגִּינִירַל מָצָא בִשְׁבִילָם קְסֶירְקִטוֹן
לוּל גָּדוֹל וְרָחָב וַיִּפְקֹד:
– הִתְפַּ־אַ־אַ־זְרוּ!
מִהֲרוּ כָל הָאַוָּזִים אֶל הַלּוּלּ.