א. אֱלֹהֵי בַּרְזֶל    🔗

כְּצַדִּיק וְתָמִים שֶׁסּוּתוֹ חֲלֻדָּה,

רְאִיתִיהוּ עוֹמֵד בַּסִּבְלוֹת וּבַפֶּרֶךְ,

שָׁם קָשׁוּת, פֹּה עָשׁוּת כְּנוֹשֵׂא תְּעוּדָה,

הַשַּׁלִּיט הַחַנּוּן בְּשִׁרְיוֹן הַפְּלָדָה,

שֶׁהִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ לַעֲטֶרֶת.

בְּעוֹדִי חֲרִישִׁי וְגוֹשֵׁשׁ בְּרַגְלַי

אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִתְגַלּוּ אֱלֹהַי

בַּבַּרְזֶל הַזָּעִים וְרָחִים.

הָעוֹלָם־אֶלֶף־קוֹל מִתְנַכֵּר וְזוֹעֵף,

אֶצְבָּעַי בּוֹ שׂוֹרְטוֹת בִּשְׁבִירַת־צִפָּרְנַיִם.

קְשִׁיחוּתוֹ עֲמִידָה. וַאֲנִי כֹּה כָּפִיף,

נַעַר רַךְ וּפוֹתֶה בַּכִּבְשָׁן הָרוֹשֵׁף,

גּוּף הוֹזֶה שֶׁכֻּלּוֹ עֵינַיִם.

אֵדַע אֶת הַתְּחוּם בֵּין בַּרְזֶל לָאָדָם,

הִיא יַמַּת־הָאֵין־קֵץ בֵּין הָעַד וְהַדָּם,

וַיִּבְגֹּרוּ יָמַי מִיָּדָהּ.

אָז נָדַרְתִּי יָדַי לְאֵלִי הַנָּזִיר,

כִּי יִכְרֶה עַפְרוֹתָיו וְיַחְרֹשׁ אֶל הַלֶּחֶם,

כִּי יִלְקֹט לַנְּשׁוּרָה הַמּוּבֶסֶת בָּעִיר,

וְיִקְמֹר אֶת גְּשָׁרָיו מִקִּינָה אֱלֵי שִׁיר,

וּמִיָּד אֱלֵי שֶׁכֶם.

הָהּ, יְדֵי הַשּׁוּלְיָא בְּפִתִחָם שֶׁל קְרָבוֹת

עַל כִּבּוּשׁ הַפְּלָדָה. הַמְּרוּסוֹת עַד זָבוֹת,

אַךְ רוֹתְעוֹת וְנוֹגְדוֹת.

הֵן נוֹגְדוֹת בַּבַּרְזֶל וְהִנֵּה הוּא חָשִׁיל,

וְנִרְדָּד אֶל רְצוֹן הַנַּקָּשׁ הַבּוֹטֵחַ,

אַף בְּרָקָיו נִצְפָּנִים בְּקִרְעֵי הַמְּעִיל:

שׁוּב הוּא גֵּא וְאַלִּים, שׁוּב חַנּוּן וְיָחִיל, –

הַזָּקוּף בִּקְרָעָיו שֶׁאֵינֶנּוּ כּוֹרֵעַ!

וָאֵדַע אֶת רֵעִי, הַבַּרְזֶל הַגָּדוֹל,

הָאָפֹר בְּחַגָּיו, הַזּוֹהֵר מִן הַחֹל,

וְדָמוֹ דַּם־אֱנוֹשׁ הַכָּחֹל מִנִּי כְּחֹל.

 

ב. מַתֶּכֶת דּוֹר שַׁכּוּל    🔗

הַר קָשֶׁה – הַבַּרְזֶל שׁוֹבְרוֹ,

וְאָדָם בַּבַּרְזֶל יָרֹעַ,

אַךְ אָבִי מְשַׁחֵר בּוֹרְאוֹ,

כִּי יִתְּנֶנּוּ בָּדָד לִגְווֹעַ.

בִּינָתוֹ שֶׁעָקְרָה הָרִים,

מוּל לוֹעַי הָרוֹצְחִים נִסְתֶּרֶת,

וְרִפְטֵי־הֲגִיגָיו תָּרִים

אֶת מַתֶּכֶת יְדֵי־הַפֶּרֶא.

וְאִמִּי הַפְּשׁוּטָה מִכֹּל,

שֶׁצְּחוֹקָהּ מֵחְשַׁכִּים בּוֹקֵעַ,

אֶת הַדּוֹר הַשַּׁכּוּל מִשְּׁכוֹל

מְקַלֶּלֶת בְּאֵין שׁוֹמֵעַ.

כָּךְ עָמְדוּ עַל שִׂפְתֵי הַבּוֹר,

וּשְׂפָתָם צַוָּאָה לוֹחֶשֶׁת,

כִּי יִהְיֶה הַבַּרְזֶל טָהוֹר,

כִּי יָהֹם רְשָׁעִים וָרֶשַׁע.

כִּי יִהְיֶה בְּנָם חוֹפֵר בָּהָר,

אֶל עַפְרָה בַּת אוֹתוֹ הָרֹבֶד,

שֶׁנִּתְכוֹ גַּם חָשִׁיל אַף מוּשָׁר,

וּמַפְרִיךְ אֶת חֻקֵּי־הַכֹּבֶד.

שֶׁנִּתְכוֹ – עֲמִידוּת קְשׁוּיָה

הַנִּרְדֶּדֶת דּוּמָם בְּלִי קֶרַע,

וּנְשִׁימוּת לְהוּטה, דְּמוּיָה

לֶעָנָן הַפּוֹסֵעַ הֶרָה.

 

ג. תּוּבַל־קַיִן    🔗

הוּא שָׁפַף וְכָרַע לְלַבּוֹת אֶת הָאוּר,

וּלְחָיָיו נְפוּחוֹת כְּרֵאוֹת הַמַּפּוּחַ,

וְיָדָיו הַגְּחוּלוֹת מְסִיטוֹת אֶת הַכּוּר,

לְטַבְּעוֹ בְּלַבַּת הַמּוֹקֵד הַזָּרוּחַ.

כְּבָר נָפְלוּ לְחָיָיו וּשְׂפָתָיו לוֹחֲשׁוֹת

אֶת תְּפִלַּת־הַהִתִּוּךְ הָעוֹלָה אֶל הַסּוֹד.

מַה יֻּצַּק אֶל הַדְּפוּס הַטָּבוּעַ בַּחוֹל?

הֲיֻתַּךְ בְּכוּרוֹ הַבַּרְזֶל הַגָּדוֹל?

אֶל הָעַיִן הֵעִיזוּ רוֹעִים אֶת הַצֹּאן,

וְרִדְמָם מֵהַמֶּה בַּדְּמָמָה הַבּוֹטַחַת.

רַק חָרַשׁ־כָּל־בַּרְזֶל מִתְרַפֵּק אֶל רִמְצוֹ,

אֶל כּוּרוֹ הַמֵּצֵן מוּל לַבָּה שֶׁהֻתָּכָה,

שֶׁנּוֹצְקָה סַנְוֵרִים וְקָשְׁחָה עַד בַּרְזֶל.

לֹא יָנוּם תּוּבַל־קַיִן, חָרָשׁ וְהוֹזֶה.

כְּבָר דְּגָנוֹ מִשְׁתַּבֵּל וְעוֹדוֹ עֲרִירִי,

וְרִגְבֵי מִשְׁכָּבוֹ – חִבּוּטִים וּמִדְקֶרֶת.

נְתָכָיו הָעַזִּים, הֲיִהְיִוּ עֲקָרִים?

אֵיהִי בַּת הַנְּפִילִים שֶׁתֵּלֵד לוֹ תִּפְאֶרֶת?

וַיָּקֶם לְבַקְּשָׁהּ בְּכָל תְּהוֹם עֲמֻקָּה, –

כִּי אָדָם מֵעָפָר לֻקָּח.

וַיִּצְעַן וַיִּכְרֶה וַיַּגֵּר אֶת יִזְעוֹ,

עַד שְׁחִיקַת אֶצְבָּעוֹת בַּנְבִירָה הַלּוֹהֶטֶת,

וַיָּבוֹא אֶל עוֹרֵק אֲשֶׁר לֹא יְדָעוֹ,

אַדְמוֹנִי בַּסַּלְעוּת. אָז יֵדַע אֶת הָרֶטֶט

שֶׁל הַלֵּב הַמַּלְחִית בְּפִתְחוֹ שֶׁל חֲלוֹם,

וּשְׂפָתָיו לוֹאֲטוֹת: אַדְמוֹנִית, בָּא הַיּוֹם!

כֹּה עָקַר וְחָפַר וְנִפֵּץ וְהִגִּיר,

אֶת עַפְרַת הַחֲלוֹם הַנִּדְלֵית מִן הַפִּיר,

כִּי תֻּתַּךְ בִּוְרִידָיו:

הַכַּלָּה וְהַשִּׁיר.

הַבְּרוּכָה בַּבְּרָכוֹת, הַשְּׂמֵחָה בַּשְּׂמָחוֹת,

שֶׁעֵינֶיהָ בְּרָקִים וּדְבָרֶיהָ כָּל נֹעַם,

הִיא עוֹלָה מִן הַכּוּר וְטוֹפֶפֶת בַּחוֹל,

וְגוֹהֶרֶת בַּדְּפוּס, הַמַּלְכָּה שֶׁלַּתֹּאַם.

“אַדְמוֹנִית, אַדְמוֹנִית!” יִתְפַּלֵּל הֶחָרָשׁ,

וְיָדָיו מוּשָׁטוֹת לָעַפְרָה הַנִּתֶּכֶת.

תּוּבַל־קַיִן, חָרָשׁ וַאֲבִי־כָּל־חוֹרֵשׁ,

הִשְׁתּוֹפֵף וְגָהַר עַל יְצוּעַ הָאֵשׁ,

וַיַּטְבַּע אֶת שְׂפָתָיו בַּמַּתֶּכֶת.

 

ד. הַסַּיִף    🔗

סֵיפֵי הַגֵּא נָעַצְתִּי בֶּעָפָר,

עַד הַנִּצָּב יָבוֹא. אָמַרְתִּי,

מִן הַדָּמִים אֲשֶׁר הִגַּרְתִּי,

יָצֵן, יִשְׁלַו וְאַף יִטְהָר.

כִּי זֶה דִינוֹ שֶׁל הַחוֹזֵר מִקְּרָב:

אֶל אַדְמָתוֹ יוֹשִׁיט יָדַיִם,

עֲדֵי יִטְהָר, וּגְלוּי עֵינַיִם

שׁוּב יִתְיַצֵּב לִפְנֵי אֶחָיו.

יָדַי הָיוּ רֵיקוֹת בְּיוֹם בּוֹאִי.

לֹא אַרְגְּוָנוֹת לִי בָּאַמְתַּחַת,

כִּי רַק הַסַּיִף. צְרוּר־מִטְפַּחַת,

הָיָה מֻטָּל בְּמַחְבּוֹאִי.

אִם שִׁבְעָתַיִם הַלּוֹחֵם יִצְדָּק,

וְזַךְ לִבּוֹ שִׁבְעִים וָשֶׁבַע,

סֵיפוֹ גּוֹזֵר אֶת לֵב הַטֶּבַע,

עַד קְטֹן־גִּידָיו חָמָס יִזְעָק.

עַל כֵּן סֵיפִי נָתַתִּי בֶּעָפָר,

לִהְיוֹת בְּרָקָיו כְּלוּאִים בָּרֶגֶב,

לִהְיוֹת אַחַי רוֹדִים־כָּל־הֶגֶה,

נוֹתְבִים זִרְמוֹ שֶׁל הַנָּהָר.

עֵינַי תָּרוֹת כָּל רֹחַק נֶעֱלָם,

וּלְצַעַד זָר אָזְנִי כָּרִיתִי.

מוּל הָאֵיבָה אוֹתְךָ הָרִיתִי,

סֵיפִי הַגֵּא, סֵיפִי הַתָּם!

 

ה. אֲבָנֶיהָ בַּרְזֶל    🔗

אֲבָנֶיהָ בַּרְזֶל הָיוּ. חֲרוּרָה,

נִטְרְשָׁה וַתָּנָם בַּשֶּׁמֶשׁ,

הַשְּׁכוּחָה עַד מְלֵחָה, אֲדָמָה אֲרוּרָה,

תְּחוּם־הָזוּת בֵּין בָּרִי וְשֶׁמָּא.

אָז יָבוֹא הַבַּרְזֶל וְהוּא חֶרֶב חִתִּים,

לַשִּׁמְצָה, לַבִּזָּה, לַהֶרֶג,

וְיַד בֵּן בְּאָבִיו. חַי כּוֹתְבֵי הָעִתִּים.

…בַּשָּׂדֶה הַמּוּבָר יָשַׁבְנוּ מְעַטִּים.

חֵרָכוֹן מִסָּבִיב, בָּאַדְווֹת הַצְּהֻבּוֹת,

בְּכַרְכֹּם הַסְּפִיחִים, בַּסָּחִישׁ,

בְּאַבְנֵי הַתַּשְׁתִּית, בִּדְגוֹרֵי־הַקְּצָווֹת,

בַּקַּנְטָר, בַּכַּשִּׁיל, בָּאִישׁ.

כֹּה חָזַר הַבַּרְזֶל לַשָּׂדֶה הַמּוּבָר

לְצַלְצֵל קוֹל קַנְטָר פּוֹחֵחַ,

לְבַשֵּׂר לֶעָפָר אֶת פְּלִיחַת הֶעָקָר,

לַחֲלֹם לוֹ פְּרִיחָה וָרֵיחַ.

לַחֲלֹם אֶת אֵין־קֵץ שַׁרְשְׁרוֹת הַזְּחָלִים

בְּמַסַּע חֲרִישָׁה דוֹהֶרֶת,

בִּפְתִיחַת וְרִידֵיהֶם שֶׁל רִבּוֹא נְחָלִים,

בִּכְתִיבַת אֲפִיקִים בַּחֶרֶט.

עָשְׁפֵי הַפְּלָדָה יִסְכְּרוּ אֶת עוֹרְקָיו

שֶׁל אָפִיק הַמְשַׁחֵת הַיָּמָּה,

עַד דָּמָיו הַדְּלוּחִים מִזְדַּכְּכִים בַּמֶּרְחָב,

עַד יַשְׁקוּ וְיָנִיבוּ וְקָמוּ.

הוֹי, הָאִישׁ בַּשָּׂדֶה, הֲנָשׁוּב, הַשָּׂרוּף,

הַגָּדוֹל מֵעָפָר וָזַךְ,

הִסְתּוֹלֵל בַּבַּרְזֶל, פְּרֹשׂ כְּנָפַיִם וָעוּף!

– כִּי בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח!

 

ו. יְהִי הַיּוֹם    🔗

עֵינַי פָּקַחְתִּי, רְווּחוֹת עַד רְהוּיוֹת,

אֶל הָעֲנָק פְּשׂוּק־הַכְּרָעַיִם,

אֲשֶׁר יָרָה בַּחֲמָתָם־שֶׁל־נְבוֹנִים

כַּרְסֹם לִסְתָּן, עָשׁוֹת־נִיבִים,

לִרְטֹשׁ אֶת לֵב הָאֲדָמָה.

הוּא הָאִזְמֵל אֲשֶׁר יַחְתֹּך גּוֹרָל:

אֶגְרוֹף בַּרְזֶל הַמְבַקֵּשׁ רֵעֵהוּ

בַּמִּרְבָּדִים הַחֲשׁוּכִים.

גַּם אִם יִצְבֶּה וִימֹרָס, יִרְעַם שִׁירוֹ

בִּנְשֹׁק נִיבוֹ בִּבְשַׂר אָחִיו.

אָשִׁיר לַיּוֹם בּוֹ יַעַל הַבַּרְזֶל מִפִּיר,

חֲלוּד־יָמִים רַבִּים, כָּעֶבֶד הֶחָרוּף,

וְהוּא גוֹרֵר אֶת אֲזִקָּיו מֵעִיר אֶל עִיר.

לִזְעֹק אֶת הַחֵרוּת.

זוֹ זַעֲקַת בַּרְזֶל, צֶלֶם וּדְמוּת.

הִיא זַעֲקַת גְּשָׁרִים מֵחוֹף אֶל חוֹף,

וְנַהַק מֵחְרֵשׁוֹת מִגְּבוּל אֶל גְּבוּל,

וְצִלְצְלֵי סְדָנִים מִמַפָּחוֹת,

וּדְבַר אִישׁ בְּאָחִיו, כְּנוֹף אֶל נוֹף

עֵת יִדָּבְרוּ מוּל הַשְּׁמָמָה.

עֲלֵה הַנַּאַק מִנִּי תְּהוֹם רַבָּה,

וּכְנֹס יוֹצְקֵי לַבָּה אֵלֶיךָ,

מִן הַסַּדְנוֹת בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר,

הָעֲשֵׁנוֹת חֲמַת־מַתֶּכֶת

שֶׁאֵין לָהּ מְכַבֶּה.

עֲבֹר בַּכְּפָר כְּחֹם הַיּוֹם,

הַזְעֵק רוֹכְבֵי פִּלְדַת־הַלֶּחֶם,

וּצְעַק מָלֵא: מָלֵא הַכּוּר!

עֲלוּ לִרְדוֹת אֶת הַנִּתֶּכֶת!

חַם הַתַּנּוּר!

יְהִי הַיּוֹם, בּוֹ יַעַל הַבַּרְזֶל מִפִּיר,

חֲלוּד־יָמִים־רַבִּים, כָּעֶבֶד הֶחָרוּף,

וְזַעֲמוֹ בַּכְּפָר, וְחִתִּיתוֹ עַל עִיר,

וְנֶתֶךְ אַוָּתוֹ מַגְבִּיהַּ עוּף, –

וְדִמְעָתוֹ – הַשִּׁיר.