נוסח ראשון של כמה מן המסות שנקבצו בספר זה נתפרסם בכתבי עת שונים משנת 1953 ואילך (ראשונה שבהן “צורות וראיית עולם ביצירתו של ג. שופמן” ב“מבואות” 1953). מסות אלה נערכו ונוסחו מחדש, מהן שנערכו בלבד, מהן שנכתבו מחדש על סמך דברים שנדפסו, מהן שנכתבו במיוחד לקובץ זה.
למרות השינויים שנתחוללו במשך עשרים השנים הללו אני מתיחס בדברי בעיקר לשאלות תבניתיות וסגנוניות, בלא שאתעלם מקשת הנושאים של היוצרים. יש שהעמדתי במרכז העיון את היצירה עצמה (כגון בפרקים האלה הכרוּתה" ו“מסכת הכשלונות”) ויש שניסיתי לבדוק חתכים אמנותיים בכלל יצירתו של הסופר (בפרקים “אמנות בלתי בדויה”, “על חוד הסיפור”); יש שבדקתי יסודות סגנונו של יוצר (“זמן ומרחב בסגנון”) ויש שניסיתי לחדור לעולם נושאיו (“ללא מוצא”, “ארבעה שלבים והחוף השקט”). מכלל השיטות השונות, ניסיתי לגשת אל הדברים בעיקר בדרך תבניתית ולקשור ככל האפשר בין גורמי העיצוב השונים.
עשרים השנים הללו הם טווח הזמן שבו נעשה המחבר מתלמיד למורה. לפיכך ברצוני להודות למורי פרופ' ש. הלקין ופרופ' ד. סדן, שהנוסח הראשון של כמה מן המסות נכתב בהשראתם ולתלמידי ולידידי שרה הגר ואביגדור שנאן, שעיינו בכתב־היד והעירו הערות חשובות שעזרו לי להתקין את הנוסח האחרון. יעמדו כולם על הברכה. תודתי נתונה ל“קרן תל־אביב לתרבות ואמנות” שבעזרת מענקה הובאו הדברים לידי גמר.
“ובכן: כל היסודות נתערערו, אבל אנו הרי עודנו חיים. איך שיהיה, אבל אנו חיים. ולחיים עולמות רבים וגונים שונים וקומבינאציות של כוחות לאין סוף. ואת עולמותינו אלה ואת הגונים האלה, מקצת מן הגונים, רוצים אנו לשים בנאד ספרותנו שבשפת עבר־החדשה”.
(י.ח. ברנר, “דפים מפנקס ספרותי”)