אַךְ רוּחַ לֹא נָשְׁבָה בָּהּ חֲדָשָׁה. מַה לֹּא עָשִׂיתִי לָהּ
לְהַדְלִיקָהּ, בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים, בָּרְגָעִים הַנְּכוֹנִים,
בִּזְהִירוּת, בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ, יוֹמָם וָלֵיל בּוֹחֵן
אֶת הָאוֹתוֹת כֵּיצַד נוֹטוֹת כַּנְפֵי הַפֶנִיקְס מֵאֶפְרוֹ,
אוּלַי עוֹד יַעֲלֶה יִסַּק מֵעַל הַמּוֹרִיָּה. וְאִלּוּ הִיא
בְּשַׂק כָּמוֹנִי מִתְכַּסָּה, בְּחֶרֶס תִּתְגָּרֵד, רוֹחֶשֶׁת בְּגָרָב
בְּעֵמֶק הַגְּבִינָה, כְּמוֹ מֵעוֹלָם הוּא לֹא נָשָׂא בָּהּ
אֶת הַצְּלָב, נָשָׂא מִסְפֵּד עָלֶיהָ מִן הָהָר, רוֹאֶה אוֹתָהּ
חוֹזֶרֶת לֶעָפָר וּמַשְׁחִירָה כַּחֹמֶר הָרִאשׁוֹן.