הֵן כָּל רוּחִי נָבַחְתִּי בְּזֶה הַקּוֹל

וְאֵין תְּגוּבָה. אִם לֹא מְלַטְּפִים

אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת אָזְנַי זְנָבִי

כְּמוֹ נִקְרָעִים. שְׁתַּיִם שָׁלשׁ שְׁמָשׁוֹת

אֲנִי יָכוֹל לִשְׁכַּב עַל גַּב עַל בֶּטֶן

שׁוֹקְקָה עוֹצֵם עֵינַי מֵאֹכֶל וּמִמַּיִם

שֶׁבִּפְנֵיהֶם אֶרְאֶה פָּנַי

בְּלִי יָד. כָּכָה לְחַכּוֹת

לְיָד וְלוּ צִפֹּרֶן מַחֲלִיקָה

מֵעַל לַכֹּל כֻּלִּי דָרוּךְ לְקוֹל

לִשְׁתַּיִם שָׁלשׁ מִלִּים

שֶׁעַל הַכֹּל הֵן מְכַפְּרוֹת

לִשְׁתַּיִם שָׁלשׁ שָׁעוֹת.