וּבְכֵן אֵין חַיִּים בַּמַּאְדִּים. לַשָּׁוְא נוֹבֶרֶת

בּוֹ הַכַּף בַּאֲדָמָה שֶׁכֹּה דוֹמָה לַנּוֹף שֶׁמִּסָּבִיב.

בֵּינְתַיִם אֲנִי זָז, יוֹשֵׁב עַל הַסְּלָעִים

בִּגְלוֹסְטֶר שֶׁבְּמָס'. אֵיזוֹ מַסָּה נִפְלָאָה

שֶׁל מַיִם פּוֹעֲמִים. עַד שֶׁיִּתְנַדְּפוּ נוּכַל

לְהִשָּׁאֵר עִם שְׁאָר הַחֹמֶר הָרוֹפֵף, קְרוּם

שֶׁל מָה, שַׁרְבִיט יִפְרַח מִתּוֹךְ הַחַלָּמִישׁ,

בִּרֵאוֹתַי הַיּוֹד וְהָאַצּוֹת. מַה שֶּׁנּוֹתֵן

עוֹד לַשְּׁחָפִים לִנְסֹק, לְהִתְחָרֵט, לִצְוֹחַ

וְלָעוּט וְשׁוּב לְהִנָּשֵׂא, הַטֶּרֶף בְּפִיהֶם –

נוֹתֵן גַּם לִי לְהֵרָגַע. בְּעֶצֶם, אֶפְשָׁר לִקְרֹא

לְזֶה מַגָּע כְּשֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר לְהֵאָחֵז.