עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה אֶל הָאֹפֶק

כְּמוֹ בְּיָמִים קַדְמוֹנִים,

כְּמוֹ בְּיָמִים קַדְמוֹנִים הַשָּׂדֶה הַשְׁרָאָה הֹלֶם פַּעַם יָרֹק,

הַשָּׂדֶה מִזִּמְרַת הַחִטָּה מְיַבֶּבֶת.

בְּנֵי־אָדָם זְעִירִים חֲרוּצִים כְּאַרְבֶּה

בְּחֻצְפָּה אֱנוֹשִׁית וְשִׂמְחָה לְאֵיד

עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בְּהַכְנָסַת הָאוֹרְחִים הַיְּרֻקָּה.

הַחִטָּה מְיַבֶּבֶת, הַשִּׁפּוֹן מְנַגֵּב טִפּוֹת דָּם שֶׁל פְּרָגִים וְגוֹנֵחַ.

עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה

מִתְרוֹמֶמֶת כְּחַיָּה רַבַּת כֶּרֶס. לְאַט

הַשָּׁמַיִם נָסוֹגוּ, לְרֶגַע תְּמֵהִים,

הַתְּכֵלֶת מוֹחֲאָה, נֶאֱבֶקֶת לִשְׁמֹר עַל קֹר־רוּחַ.

וְהִנֵּה הַפְּרִידָה, עַד מְהֵרָה קָמָה.

הַקּוֹמְבַּיְנִים שָׁרִים וְקוֹצְרִים

וְנִשְׁמָע גִּדּוּפוֹ שֶׁל אָדָם הַמַּכֶּה בְּקוֹלוֹ

אֲלֻמּוֹת אֲלֻמּוֹת.

וּפִיהֶם הַצּוֹחֵן טַבָּק וְיַיִן מְלֹא לֻגְמָיו

מִתְיַפֵּחַ סוֹאֵן וּבוֹטֵחַ,

מְחַשֵּׁב כַּמֻּיּוֹת וְטִיב.

וְתַחְתָּיו גַּלְגַּלֵּי מַשָּׂאִית מְדָרְסִים

אֶת צַמּוֹת הַשָּׂדֶה הַפְּזוּרָה.

וְהַשָּׂדֶה עוֹדֶנָּה שׁוֹטֶפֶת, לוֹטֶפֶת

עַל מֵימֵי הַמְּנוּחוֹת שֶׁל הָעֶרֶב

וְרַק לִבִּי מִתְכַּוֵּץ וְרוֹצֶה לְיַלֵּל…