לִהְיוֹת חֲסַר דֵּעָה בְּעֵינֵיהֶם וְלָשֵׂאת זָהָב כָּבֵד בְּכַפּוֹתַי

לִהְיוֹת בְּנַפְשָׁם הַקְּטַנָּה כְּאוֹרֵחַ טוֹרֵד

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לִקְרֹא לָהֶם לָבוֹא לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

עִם אֲהוּבֵי לִבָּם הַקַּמְצָן.

עַל אַף הַכֹּל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁמֶץ מִן הָאֱלֹהִי

תּוֹעֶה בַּיַּעַר הֶעָמֹק שֶׁל אִוַּלְתָּם, שֶׁל תַּאֲוַת הַבֶּצַע

עִם פֻּלְחַן בֶּטֶן הַצָּבָה.

כְּלוּם לֹא חֲבָל לָתֵת לַשֶּׁמֶשׁ לְהִכָּלוֹת לְאַט־לְאַט

וּלְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ טָהוֹר כְּיֶלֶד בֶּן יוֹמוֹ

בְּלֹא חֵטְא בְּלֹא זִוּוּג

נָבוֹן וּמְנַחֵם,

מֵאִיר אֶת חֲדָרֵינוּ אֲפֵלִים

זוֹלֵף הִתְעוֹרְרוּת וְחֹם בַּזָּוִיּוֹת

מַדְלִיק שִׂמְחַת אֱנוֹשׁ בַּדּוּמִיָּה

מַפִּיל אַבְנֵי הַשְּׁחוֹר שֶׁל הַקִּירוֹת

הוֹרֵס טִיט הַמֻּרְסָה וְהַמַּכְאוֹב

מוֹשִׁיב אוֹתָךְ אִתִּי עַל זִיז סְלָעִים לְשֵׁם שִׁיחָה

שֶׁעִנְיָנָהּ בּוֹרֵא עוֹלָם וּמַלְאָכִים

עַד הֵעָלְמוֹ מֵעַיִן שֶׁהָפְכָה לְנֶשֶׁר

וּבְחָתְמוֹ יוֹמֵנוּ עַד זְרִיחָה

וְעַל שְׂפָתֵנוּ חֲלָבָהּ הַצַּח שֶׁל הַשֵּׁנָה.