לוגו
מכאב ומזעם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

תמונת זוועה חזרה ונגולה לפנינו במשפט הצבאי שנערך בימים אלה על שבעה אנשי־מגן יהודיים בתל־אביב.

ב־6 בדצמבר הותקפו שכונת “התקוה” ואגפיה מצד הכפר הערבי סלמה. באה פלוגת משטרה בריטית, והיא לא פנתה לסלמה, התוקפת והממטירה יריות אל השכונה היהודית, אלא הסתערה בחמת זעם על הצעירים היהודים, אשר נחלצו לעזרת אחיהם, שאין להם כל הגנה עליהם מצד כוחות הבטחון הממשלתיים. וההסתערות הזאת נעשתה מתוך תנופה גדולה ונמשכה – לפי עדות אחד המשתתפים בה – 5 שעות רצופות. משמר השוטרים הבריטים, ובראשם הסרג’נט פלאור – המוּכר לנו יפה מרצח ברכה פולד הי"ד – ערכו ציד רצחני על הצעירים היהודים, חיבלו וירו בהם, גזלו את נשק ההגנה וסחבו אותם למאסר, ולא שככו מזעפם עד שהסרג’נט המהולל שלח כדור מות ללבו של הצעיר יעקב שיף בעמדו בידים מורמות. הוא גם הוסיף לשלוח צרורות כדורים לעבר הצעירים – אשר, אגב, הכריחם להימצא במקום פתוח לכדורי הצלפים הערביים – ולא “אשמתו” היא שבדרך נס ניצלו אלה מכדורי הרוצחים הערבים ואנשי “הבטחון” הבריטיים.

ודאי, מיסטר פלאור לא יובא על כך למשפט ולא יבוא על ענשו, ובכלל – כל הפרשה הזו של רצח היהודי בידי הסרג’נט הבריטי “אינו נוגע לענין” – כהגדרתו של התובע המשפטי ויועצו של המפקד הצבאי בארץ, אשר גם הוסיף ואמר: “ומה בכך אם הלה ירה באדם?”. ודמו של יעקב שיף הי“ד, אשר נרצח בדם קר וללא כל עוון בכפו, יכוסה במשאון, כאשר כוסה דמם של רבים לפניו, שנרצחו בידי חיילים ושוטרים של הוד מלכותו, כדמיהם של אלכסנדר רובוביץ ואסתר טובי ועובד מזרחי וגדליה אררה והחמישה ב”ליל תל־אביב" וארבעת אנשי ההגנה בהר הקסטל ורבים אחרים במשך שני החדשים האלה ולפניהם.

אכן, אין אל מי לזעוק. אנו במצור ודמנו הפקר.

אך תעמוד בכל מערומיה התמונה הזאת אשר נתגלתה פעם נוספת במשפט הזה: היא תוסיף ותחשל את הכוח היהודי העומד על נפשו, למען הדוף גלי המזימה והרצח המסתערים עליו ולמען הרים את זכות החיים וכוח החיים והכבוד של היהודים לקראת קוממיות וחירות.

ויחד עם זה – תעמוד התמונה הזאת לעיני העולם, אם יש חשבון בהיסטוריה – תצורף זאת לחשבון.

ולרשימת השמות האנגלים המנואצים (“המנואצים” – תרתי משמע), אשר ישארו לדראון עולם – כגון גנרל ברקר, הקצין פאראן ועוד – יצורף עתה גם שמו של סרג’נט פלאור.

ז' אדר א' תש"ח