*
אַהֲבָה הָיְתָה לִי, שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה עָלַי מִכֹּל!
אַךְ זוֹ אֵינֶנָּה עוֹד! דֹּם אֶסְבֹּל הָאֲבֵדָה.
*
אֶת הַגּוֹנְדּוֹלָה אַשְׁוֶה לַעֲרִיסַת־נַדְנֵדָה מְעַנֶּגֶת,
וְהַתֵּבָה שֶׁעָלֶיהָ – לַאֲרוֹן־מֵתִים מְרֻוָּח.
כָּךְ נָאֶה! בֵּין עֲרִיסָה לְאָרוֹן נִתְנַדְנֵד וּנְרַחֵף
עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה הַגְּדוֹלָה, לְלֹא דְּאָגָה, לְאָרְכָּם שֶׁל הַחַיִּים.
*
מַדּוּעַ מִתְגּוֹדֵד הָעָם וְצוֹעֵק? הוּא מְבַקֵּשׁ לֶאֶכֹל,
לְהוֹלִיד יְלָדִים וּלְהַאֲכִיל אוֹתָם, כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ.
זְכוֹר, הַהֵלֶךְ, דְּבָרִים אֵלֶּה וַעֲשֵׂה כְּמוֹתָם בַּבַּיִת!
יוֹתֵר מִזֶּה לֹא יַשִּׂיג אָדָם אֲפִלּוּ יַהֲפֹךְ עוֹלָמוֹת.
*
רָחוֹק וְיָפֶה הָעוֹלָם! אַךְ כַּמָּה אוֹדֶה לַשָּׁמַיִם,
שֶׁיֵּשׁ לִי גִּנָּה קְטַנָּה, חִנָּנִית, הַשַּׁיֶּכֶת רַק לִי!
הָבִיאוּ אוֹתִי חֲזָרָה הַבַּיְתָה! לְשֵׁם מָה לַגַּנָּן לִנְסֹעַ?
כָּבוֹד לוֹ יִהְיֶה וְאשֶׁר אִם פִסַּת־גַּנּוֹ יְטַפֵּחַ.
*
לְסַדָּן אַשְׁוֶה אֶת הָאָרֶץ, לְפַטִּישׁ – אֶת הַשַּׁלִּיט
וְאֶת הָעָם לְפַח, הַמִּתְפַּתֵּל בֵּינֵיהֶם.
אוֹי לוֹ לַפַּח הָאֻמְלָל! חֲבָטוֹת אֲחָדוֹת מִתּוֹךְ עִוָּרוֹן
הַפּוֹגְעוֹת שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן – וְהַדּוּד לֹא יֻשְׁלַּם לְעוֹלָם.
*
לוּ עֲקֶרֶת־בַּיִת הָיִיתִי וְהָיָה לִי כָּל שֶׁדָּרוּשׁ לִי
נֶאֱמָנָה וּמְאֻשֶּׁרֶת הָיִיתִי, מְחַבֶּקֶת וּמְנַשֶּׁקֶת אֶת בַּעֲלִי –
כָּךְ שָׁרָה לִי, בֵּין שִׁירִים גַּסִּים אֲחֵרִים, זַנְזֹנֶת אַחַת
בְּוֶנֶצְיָה, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי תְּפִלָּה כֵּנָה יוֹתֵר.
*
אֱמוֹר, אֵיךְ אַתָּה חַי? אֲנִי חַי! אֲפִלּוּ זָכָה אָדָם
לִחְיוֹת מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, הָיִיתִי מְאַחֵל לְעַצְמִי מָחָר – כְּמוֹ הַיּוֹם.
*
כַּאֲשֶׁר הִשַּׂגְתִּי אוֹתָהּ הָיְתָה הַנַּעֲרָה עֲנִיָּה וְחַסְרַת בֶּגֶד;
עֵירֻמָּה מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי אָז, כְּמוֹ גַּם הַיּוֹם.
*
הַאִם גָּדוֹל כָּל כָּךְ סוֹד מַהוּתָם שֶׁל אֱלֹהִים, אָדָם וְעוֹלָם?
לֹא! אַךְ אִישׁ אֵינוֹ אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ; עַל כֵּן סוֹד הוּא.
*
אַתָּה מִתְעַסֵּק בְּבּוֹטָנִיקָה? בְּאוֹפְּטִיקָה? בַּמֶּה אַתָּה מִתְעַסֵּק?
הַאִם לֹא כְּדַאי יוֹתֵר לַחְדֹּר לְאֵיזֶה לֵב רַךְ?
אֲהָהּ, הַלְּבָבוֹת הָרַכִּים! לָעִנְיַן הַזֶּה מַתְאִים כָּל לֹא־יֻצְלַח.
יְהִי זֶה אָשְׁרִי הַיָּחִיד לָגַעַת בָּךְ, בְּרִיאַת־הַטֶּבַע.
*
אֲהָהּ! נוֹסַעַת נַעֲרָתִי! בַּסְּפִינָה הִיא יוֹרֶדֶת. מַלְכִּי,
אֵאוֹלוֹס! 2 הַנָּסִיךְ הָאַדִּיר! עֲצוֹר אֶת הַסְּעָרוֹת!
אֱוִיל שֶׁכְּמוֹתְךָ! קוֹרֵא הָאֵל לְעֶבְרִי, אַל תַּחְשֹׁשׁ מִסַּעֲרוֹת־הַזַּעַף
חֲשׁוֹשׁ מֵהֶבֶל־הַמַּשָּׁב, בְּהָנִיעַ אָמוֹר בְּעֶדְנָה אֶת כְּנָפָיו!
*
“אַל תִּהְיוּ כֹּה עַזֵּי־פָּנִים, מִכְתָּמִים!” לָמָּה לֹא?
אֲנַחְנוּ רַק כּוֹתָרוֹת; בָּעוֹלָם מְצוּיִים פִּרְקֵי הַסֵּפֶר.
*
כֹּל שְׁלִיחֵי־הַחֵרוּת, מָאַסְתִּי בָּהֶם מִתָּמִיד,
בְּמֵצַח נְחוּשָׁה עָשָׂה כֹּל אֶחָד לְבַסּוֹף לְבֵיתוֹ.
רוֹצֶה אַתָּה לְהָבִיא חֵרוּת לָרַבִּים, נַסֵּה לְשָׁרֵת הָרַבִּים.
הֲתִרְצֶּה לָדַעַת כַּמָּה זֶה מְסֻכָּן? נַסֵּה!
*
נְסִיכִים מַטְבִּיעִים כֹּה תְּכוּפוֹת עַל נְחשֶׁת מֻכְסֶפֶת־מְעַט
אֶת דְּיוֹקָנָם הַמְּפֹאָר; זְמַן רַב נָתוּן הָעַם לָרְמִיָּה.
קַנָּאִים מַטְבִּיעִים אֶת חוֹתַם הָרוּחַ עַל שְׁקָרִים וּשְׁטֻיּוֹת;
וּלְמִי שֶׁאֵין בְּיָדָיו אֶבֶן־הַבֹּחַן מְקַבְּלָם כְּזָהָב טָהוֹר.
*
מָה עֵר תָּמִיד הָיִיתִי לְכָל עוֹנוֹת הַשָּׁנָה,
קִדַּמְתִּי בּוֹאוֹ שֶׁל אָבִיב, יָצְאָה נַפְשִׁי אֶל הַסְּתָו!
אַךְ עַתָּה, אֵין, לֹא קַיִץ, לֹא חֹרֶף, מֵאָז שֶׁאוֹפֵף אוֹתִי,
תַּחַת כַּנָף־הָאשֶׁר שֶׁל אָמוֹר, הָאָבִיב הַנִּצְחִי.