(בעקבות התכנית הכלכלית החדשה)

נָרִים אֶת הַקּוֹל וְנָשִׁירָה,

נִפְתַּח אֶת הַפֶּה, נְזַמֵּר,

נַקְדִּישָׁה שִׁיר זֶמֶר לַלִּירָה,

אוֹתָהּ נְרוֹמֵם, נְפָאֵר.

אֶתְמוֹל רַק הָיְתָה כֹּה מֻשְׁפֶּלֶת,

שִׁפְחָה חֲרוּפָה וּבְזוּיָה,

וְאִישׁ לֹא רָאָה בָּהּ תּוֹעֶלֶת

וְאִישׁ לֹא רָאָה אֶת יָפְיָהּ.

הַכֹּל זִלְזְלוּ בָּהּ, גִּדְּפוּהָ,

שָׁפְכוּ לַעֲגֵי נְאָצוֹת,

כִּנְיַר עֲטִיפָה גִּלְגְּלוּהָ

בְּרֹאשׁ הַשְּׁוָקִים, הַחוּצוֹת.

בְּלִי הֶרֶף הָיְתָה הִיא מֻדְפֶּסֶת,

רוֹעֶדֶת מִקֹּר בַּלֵּילוֹת,

כִּי אִישׁ לֹא גָּמַל לָהּ הַחֶסֶד

אֶת עֹרֶם בְּשָׂרָה לְכַסּוֹת.

עַל כֵּן בְּלִי כִּסּוּי וּבְלִי רֵע

נָדְדָה הִיא מִבַּנְק אֱלֵי בַּנְק,

וְאָנוּ רָצִינוּ מַטְבֵּעַ:

הַדּוֹלָר, הַמַּרְק וְהַפְרָנְק.

וּפֶתַע נָגוֹזָה הַלִּירָה,

הָלְכָה לְעוֹלַם הָאֱמֶת.

לַשָּׁוְא נְכָאִים כָּאן נָעִירָה,

לַשָּׁוְא נְקוֹנֵן בְּ“עַל חֵטְא”.

הַלִּירָה הֲלָכָה וְאֵינֶנָּה,

בָּרְחָה בִּיהִירוּת אַכְזָרִית.

אוּלַי הִיא בָּרְחָה מִן הַצֶּנַע,

אוּלַי מִתָּכְנִית כַּלְכָּלִית.

אֶתְמוֹל רַק הָיְתָה כֹּה מֻשְׁפֶּלֶת,

הַיּוֹם נִכְסָפִים לָהּ כֻּלָּם

מִשָּׁב וְזָקֵן וְעַד יֶלֶד,

מִבַּנְק עַד קַבְּלָן מְדֻפְּלָם.

פָּקִיד מֶמְשַׁלְתִּי בְּלִי מַשְׂכֹּרֶת

עוֹגֵב עַל קְסָמֶיהָ בַּלָּאט,

בְּרֹב אֲנָחָה הוּא יִזְכֹּר אֶת

הַזְּמַן שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּיָּד.

לֹא עוֹד הִיא נִרְאֵית מְכֹעֶרֶת

אִם גַּם בְּלִי כִּסוּי תַּעֲמֹד,

בְּזֹהַר מַלְכוּת הִיא זוֹהֶרֶת

כְּמוֹ לִיר הַמִּסְכֵּן בַּסְּחָבוֹת.

עַל כֵּן שִׁירָתֵנוּ הִיא לִירִית

כְּשִׂיחַ שֶׁל מֶלֶךְ זָקֵן

אֲשֶׁר בְּלִי טְרָגֶּדְיָה שֶׁקְסְפִּירִית

נִשְׁאַר דֵּי עָלוּב וּמִסְכֵּן.

וְלִירָה בְּלוּיָה, מְמֹרֶטֶת

נִרְאֵית כְּבַת מֶלֶךְ גֵּאָה,

וְחֹדֶשׁ שָׁלֵם מִתּוֹךְ רֶטֶט

דּוּמָם נְצַפֶּה לְבוֹאָהּ.