אֶגֶד, לְשֵׁמַע הַמִּלָּה

צָץ בְּלִבִּי, בְּזִכְרוֹנִי עָלָה

אוֹתוֹ נֶהָג אַמִּיץ מִשְּׁנוֹת תַּרְצָ“ו – תַּרְצָ”ט

אֲשֶׁר אֵינוֹ נִרְתָּע וְאֵינוֹ חָת

מִמְּטַר הַכַּדּוּרִים הַבָּא מִמַּעֲרָב,

מִגֶּשֶׁם, רוּחַ וְשָׁרָב,

מִיִּשּׁוּבִים שֶׁבְּקַצְוֵי גְּבוּלוֹת,

נֶהָג אֲשֶׁר תִּפְאֶרֶת בּוֹ וְהוֹד

וְגַם בְּטוֹב וְגַם בְּרָע

הוּא הוּא סִמְלָהּ שֶׁל תַּחְבּוּרָה.

כָּל אִישׁ בָּאָרֶץ זֹאת יוֹדֵעַ,

וְזֶה הוּא צַד אֶחָד שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ.

אוּלָם יָדוּעַ לִי וְאַף סָבוּר אֲנִי

כִּי לַמַּטְבֵּעַ יֵשׁ גַּם צַד שֵׁנִי,

וּכְאָדָם אֲשֶׁר עוֹמֵד מִנֶּגֶד

כַּאֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹמֵעַ “אֶגֶד”

מִיָּד עוֹמְדִים לִפְנֵי עֵינֵי רוּחִי

תּוֹרִים אֵינְסוֹפִים בַּכְּבִישׁ וּבַדְּרָכִים,

נָשִׁים וְתִינוֹקוֹת הַנְּמַקִּים בָּחֹם

וּמְצַפִּים לְסֶנְטִימֶטֶר שֶׁל מָקוֹם

בְּאַבְטוֹבּוּס

דָּחוּס,

צָפוּף עַד כְּדֵי מַחְנָק.

יִשּׁוּב אֲשֶׁר נָתוּן לְחֶסֶד שֶׁל נֶהָג.

וְאוֹי לוֹ לְאָדָם אֲשֶׁר יַצִּיעַ

רִבְבוֹת דּוֹלָרִים לְהַשְׁקִיעַ

וּלְיַסֵּד כָּאן עוֹד חֶבְרָה שֶׁל תַּחְבּוּרָה,

כֵּיוָן שֶׁהַמַּצָּב הוּא מְדַכֵּא וָרָע.

יִמַּס, יִמֹּק כָּל הַיִּשּׁוּב –

רַק הַנֶּהָג שֶׁל אֶגֶד הוּא חָשׁוּב.

נִרְאֶה אֵיפוֹא שֶׁכָּל עִנְיָן

יֵשׁ לוֹ פָּנִים לְכָאן וְגַם לְכָאן.

וּבְלִי לִנְקֹט עֶמְדָּה לֹא נֶגֶד, לֹא בְּעַד

מִן הַשְּׁבִיתָה אֲנִי לָמֵד דָּבָר אֶחָד:

הִנֵּה לְמַעְלָה מִשָּׁבוּעַ

הָאַבְטוֹבּוּס שֶׁל אֶגֶד לֹא יָנוּעַ

אֲבָל לִמְחוֹז חֶפְצוֹ מַגִּיעַ אִישׁ וָאִישׁ

גַּם בָּרַכֶּבֶת, גַּם בַּכְּבִישׁ.

אוּלַי נִגְרַם קְצָת סֵבֶל מְיֻתָּר

אַךְ הַיִּשּׁוּב עוֹד נָע וְלֹא נִשְׁבָּר.

מִכָּאן שֶׁכָּל מוֹסָד אוֹ מִפְלָגָה,

חֶבְרָה אוֹ אֲגוּדָה אוֹ הַנְהָגָה,

אִרְגּוּן אוֹ הִסְתַּדְּרוּת אוֹ אִישִׁיּוּת

אֲשֶׁר עוֹשָׂה גְּדוֹלוֹת וּמַטִּילָה מָרוּת

וּמִתְיַמֶּרֶת

כִּי הִיא, רַק הִיא וְאֵין אֲחֶרֶת…

גַּם לְכֹחָהּ יֵשׁ גְּבוּל וְיֵשׁ מִדָּה,

וְכָל הָעָם יִחְיֶה גַּם בִּלְעָדָה

אִם יִוָּכַח

שֶׁיֵּשׁ בְּכָךְ

הֶכְרָח.