בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים שֶׁל עִתּוֹן פּוֹפּוּלָרִי

נִדְפְּסָה יְדִיעָה בַּעֲלַת עֵרֶךְ רָב

עַל אִשָּׁה מְסֻיֶּמֶת תּוֹשֶׁבֶת שְׁוַיצַרְיָה

וְעַל כֶּסֶף שְׁוַיְצָרִי יָקָר שֶׁנִּשְׂרָף.

זֶה פֻּרְסַם בְּקִצּוּר, וְעָלֵינוּ לִטְרֹחַ

כְּדֵי לָבוֹא לְצַיֵּר הַתְּמוּנָה הַשְּׁלֵמָה,

אִם נוֹסִיף קְצָת דִּמְיוֹן וּנְאַמֵּץ אֶת הַמֹּחַ

נִוָּכַחַ כִּי חָדָשׁ אֵין עַל פְּנֵי אֲדָמָה.

הוּא וְהִיא, צְעִירִים. זוּג נָשׂוּי, צֶמֶד חֶמֶד.

נוֹף שְׁוַיְצָרִי מַרְנִין אֶת הַלֵּב סְבִיב בֵּיתָם

וְאַרְצָם עֲשִׁירָה, לִרְוָחָה הִיא נוֹשֶׁמֶת

וּבְטוּחִים חַיֵּיהֶם, לֵדָתָם וּמוֹתָם.

וְעוֹבֵד זֶה הַזּוּג כְּדֵי לַחְמוֹ לְהַרְוִיחַ

וְחוֹסֵךְ לְאִטּוֹ אֶת פְּרוּטוֹת עֲמָלוֹ

וְהַכֶּסֶף נִשְׁמָר עַל מַנְעוּל וּבָרִיחַ

וּמַבְטִיחַ לַזּוּג אֶת יוֹמוֹ וְלֵילוֹ.

וְהִנֵּה בְּלֵיל חֹשֶׁךְ קָרָה נֵס לְפֶתַע,

הָאִשָּׁה חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ יָצְאָה מִמִּטָּה

וּמוּעֶקֶת כְּסָפִים לֹא יָכְלָה הִיא לָשֵׂאת עוֹד

וְנִגְשָׁה אֶל אֲרוֹן הָאוֹצָר לְאִטָּהּ.

וְהֵיטֵב אֶת הַכֶּסֶף בְּנֵפְט הִיא הִטְבִּילָה

וְהִדְלִיקָה גַּפְרוּר. הַשַּׁלְהֶבֶת עָלְתָה.

עֲבוֹדָה שֶׁל שָׁנִים בֶּעָשָׁן הֶעְפִּילָה

וּבַת אֶרֶץ שְׁוַיצָרְיָה חֲזָרָה לַמִּטָּה.

רַבּוֹתַי! תִּזְכְּרוּ! הַמְדֻבָּר לֹא בְּלִירָה,

זֶה הַפְרָנְק הַשְׁוַיְצָרִי הָפַךְ לְעָשָׁן,

לֹא מַטְבֵּעַ שֶׁלָּנוּ אִשָּׁה זוֹ הִבְעִירָה

אֶלָּא כֶּסֶף שְׁוַיְצָרִי קָשֶׁה וְאֵיתָן.

וַאֲנִי, רַבּוֹתַי, מִתְוַדֶּה וְקוֹבֵעַ

כִּי שָׂמַחְתִּי לִקְרֹא פָּרָשַׁת הַשְּׂרֵפָה,

כִּי לָמַדְתִּי הִלְכוֹת עֲרָכִים וּמַטְבֵּעַ,

זוֹ תּוֹרָה מְסֻבֶּכֶת מְאֹד, אַךְ יָפָה.

וְנִזְכַּרְתִּי מִיָּד כִּי בְּעוֹד אֲנִי נַעַר

וְכֻלִּי רַעֲנָן וְרוֹטֵט וְטָרִי

לֹא חִפַּשְׂתִּי בְּצִירִיךְ אֶת גֹּבַהּ הַשַּׁעַר

כִּי אִם בִּי, בְּנַפְשִׁי אָז מָצָאתִי עָשְׁרִי.

וּמֵאָז זֶה שָׁנִים אֲהַלֵּךְ לִי בַּדֶּרֶךְ,

יֵשׁ לִי עָם, מְדִינָה, אֲוִירוֹן וְגַם טַנְק,

אַךְ מִשּׁוּם מָה הִתְחַלְתִּי לִמְדֹּד אֶת הָעֵרֶךְ

לְפִי שַׁעַר הַדּוֹלָר, הַמַּרְק וְהַפְרָנְק.

וְאוּלַי לִפְעָמִים טוֹב לִקְרֹא וְלָדַעַת

שֶׁגַּם הֵם לַעֲלוֹת יְכֹלִים עוֹד בָּאֵשׁ,

וְאוּלַי עֲרָכִים אֲחֵרִים יֵשׁ לָטַעַת,

שְׁעָרִים אֲחֵרִים יֵשׁ לַחֲזֹר לְבַקֵּשׁ.

עֲרָכִים שֶׁאֵינָם נִתָּנִים לְמִשְׂרֶפֶת,

שֶׁאֶפְשָׁר עַל הַשַּׁעַר פָּשׁוּט לְצַפְצֵף,

יִתָּכֵן כִּי נוּכַל לִמְצָאָם בְּיוֹדֶפֶת,

אַךְ אוּלַי גַּם בָּרְחוֹב, בַּפְּרָחִים וּבַלֵּב.