לְסוֹנְיָה

לִחְיוֹת – עַל אַף הַכֹּל – הֲרֵי זֶה פֶּלֶא!

עוֹד בְּקוּמֵךְ יַקְדִּים פָּנַיךְ בֹּקֶר־הוֹד

וּכְמוֹתוֹ מַמָּשׁ – נוֹהֶרֶת וְצוֹהֶלֶת

בַּת־זוּג אַחַת וְזוּג עֵינַיִם עַלִּיזוֹת!

לָשִׁיר. רוּחַ שֶׁל עֹז לִיצֹק בַּזֶּמֶר.

לָחוּשׁ בּוֹ רֶטֶט הַחַיִּים בִּמְלֹא קִצְבָּם,

וּבְשִׁירֶיךָ אֵיךְ נִפְעֶמֶת וְנוֹשֶׁמֶת

בַּת־זוּג אַחַת בְּכָל מֵיתְרֵי לִבָּה.

לָחוּשׁ מַגַּע הָאֳרָנִים כִּמְעַט בְּלִי גַעַת

לִשְׁאֹף אֶת הָאֲוִיר שֶׁעַלְוָתָם שׁוֹתָה,

וּכְמוֹתָם מַמָּשׁ – רַעֲנַנָּה, רוֹגַעַת

בַּת־זוּג אַחַת וְלִטּוּפֵי יָדָה.

לְהַאֲזִין לַנֶּפֶץ הָעוֹקֵר סְלָעִים

כְּבֵדִים וּמִשְׁפָּטִים קְדוּמִים גַּם יַחַד

וּמְאֻשֶּׁרֶת מְסוּרָה בְּתוֹךְ הָרְעָמִים

בַּת־זוּג אַחַת כְּשׁוֹשַׁנָּה פּוֹרַחַת.

וּלְהַקָשִׁיב לְשִׂיחַ הַטְּלָלִים בַּדֶּשֶׁא,

לִקְטֹף אֶת חִיּוּכָיו שֶׁל פֶּרַח בַּשְּׁדֵרָה

וּכְמוֹתָם מַמָּשׁ – עוֹלֶזֶת וְרוֹחֶשֶׁת

בַּת־זוּג אַחַת וְנֹעַם דִּבּוּרָהּ.

לִהְיוֹת אָח לְרִבּוֹא אַחִים – הֲלֹא זֶה עֹנֶג!

לִהְיוֹת לוֹחֵם בְּמִלְחַמְתָּם לְחֹפֶשׁ וְשָׁלוֹם

וְלִימִינְךָ צוֹעֶדֶת בַּטּוּחוֹת וָאֹמֶן

בַּת־זוּג אַחַת שֶׁרְצוֹנָהּ לִלְחֹם!