מִכִּבּוּשׁ לְכִבּוּשׁ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת

בִּזְרוֹעוֹת הָעוֹרְגוֹת לְחַבֵּק.

הַמְפַזֵּר אֲמָרִים לְכִנּוּס הַדְּלֵקוֹת –

יֵשׁ מִי הַמְסַפֵּק מַחֲשַׁכִּים לַסְּפֵקוֹת

רוֹאֶה דִמְעָתִי וְשׁוֹתֵק…

ְוקַל וְקָשֶׁה הוּא אֲוִיר הַפְּסָגוֹת

וְכָבֵד מִלָּרֹן.

הָרִים דּוֹמְמִים שֶׁנּוֹצְרִים זְעָקוֹת

מְסַפְּרִים עַל רַבִּים שֶׁהִרְבּוּ כָּאן לִשְׁגּוֹת

עַד אוֹר אַחֲרוֹן.

שֶׁבַע אָקוּם לְקַלֵּל, לְבָרֵךְ,

לַאֲשֶׁר צִוָּה לַעֲלוֹת!

הִטָּה נְתִיבִי אֶת רַגְלַי לְשָׂרֵךְ

אֶל צוּרִים, וְצִוַּנִי צוּקִים לְרַכֵּךְ

בְּיָדַי הָרַכּוֹת.

מַה בֶּצַע בְּטֹרַח לָשֵׂאת וְלָשֵׂאת

טִפָּתִי אֶל הַיָּם.

הַשּׁוֹבֵת – הָעוֹבֵד – הוּא אוֹבֵד וְאוֹבֵד,

וְיָדוֹ תִּשָּׁמֵט מִגַּב סֶלַע הָעֵת

שֶׁקַּיָּם וְקַיָּם!