צִפּוֹר בִּמְצוּקָה. צִפּוֹר בִּמְצוּקָה.

מִנַּיִן זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצִּפּוֹר בִּמְצוּקָה.

הֲרֵי חָכָם אֵינֶנִּי כִּשְׁלֹמֹה, וּבְוַדַּאי

אֵינִי שׁוֹמֵעַ שְׂפַת־עוֹפוֹת

וְעַל אַחַת כַּמָּה שֶׁקְּהַל הַבֻּלְבּוּלִים אוֹ הַשַּׁחֲרוּרִים

מְדַבְּרִים בְּבַת־אַחַת כֻּלָּם, בַּחֲמִשִּׁים קוֹלוֹת, אוּלַי,

עַד שֶׁאֶת עַצְמִי אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ, קַל וָחֹמֶר

לְהָבִין, בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר,

צִפֳּרִים.

צָרִיךְ יִהְיֶה לְהַעֲבִיר אֶת הַדָּבָר אֵל הַמִּדְבָּר.

בְּמִלְחָמָה אַחַת, עַל הַחוֹלוֹת, שָׁכַב

חַיָּל, חָלָל נָפוּחַ מִבָּשָׂר

וּבַשָּׁמַיִם מֵעָלָיו

חָגָה לָהּ בְּעִגוּלִים צִפּוֹר אַחַת שְׁחוֹרָה

וְצָעֲקָה חָמָס נוֹרָא.

פִּתְרוֹן מֻכָּר:

לָצֵאת מִכֹּל דָּבָר לַמִּלְחָמָה וְלַמִּדְבָּר.