כמה טונות של עפר נשלחו מישראל לארצות הברית על מנת לאפשר ליהודי אמריקני חרד להיקבר באדמת ארץ ישראל.

כְּשֶׁהָהָר לֹא הָלַךְ אֶל מֻחַמַּד

מַר מֻחַמַּד הָלַךְ אֶל הָהָר,

אָז נַפְשׁוֹ הַנִּסְעֶרֶת נֻחָמָה

וְשָׁקַט אָז רוּחוֹ הַנִּסְעָר.

הַ“נָּבִיא” לֹא מָרַד, לֹא הִתְרִיעַ,

לֹא צִוָּה לְפוֹרֵר אֶת הָהָר,

לֹא צִוָּה עַל חֲמוֹר לְהַסִּיעַ

אֶל פִּתְחֵי אָהֳלוֹ הֶעָפָר.

כִּי מֵאָז, רַבּוֹתַי, וּמִקֶּדֶם

כְּבָר הָיוּ לוֹ דֵּעוֹת לָאָדָם,

וּדְבָרִים שֶׁאֵרְעוּ הֵן אַךְ הֵד הֵם

לְבִטּוּי הַשְׁקָפוֹת הָעוֹלָם.

מִי יִמְנֶה הַתּוֹרוֹת שֶׁבַּחֶלֶד,

מִי יִסְפֹּר הַשְׁקָפוֹת בְּתֵבֵל

עַל הַנֶּזֶק וְעַל הַתּוֹעֶלֶת,

עַל עוֹלָם, עַל אָדָם וְעַל אֵל.

הֵן כְּתוֹבוֹת עֲלֵי קְלָף וְעַל סֵפֶר,

חֲקוּקוֹת הֵן עֲלֵי אֲבָנִים…

וְאָכֵן, עַל עָפָר וְעַל אֵפֶר

כְּבָר שָׁמַעְנוּ דְּבָרִים מְשֻׁנִּים.

יֵשׁ רוֹאִים בָּם גִּנָּה הַפּוֹרַחַת,

יֵשׁ רוֹאִים בָּם שָׂדֶה וְגַם נִיר,

אוֹ בְּדַל נוֹף מִשְׂתָּרֵעַ בְּנַחַת

וְאוֹצְרוֹת מַחְצָבִים לְמַכְבִּיר.

יֵשׁ רוֹאִים בָּם אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת

הַקְּדוֹשָׁה לִגְאֻלָּה וְעָמָל,

יֵשׁ רוֹאִים בָּם קְדֻשָּׁה מְיֻחֶדֶת

הַשּׁוֹפְעָהּ־נֶאֱצֶלֶת מֵעַל.

יֵשׁ רוֹצִים שֶׁתַּשְׁבִּיר לָנוּ שֶׁבֶר

שֶׁתַּצְמִיחַ תְּנוּבַת עֲלוּמִים,

וְיֶשְׁנָם הַמְּחַפְּשִׂים בָּהּ רַק קֶבֶר

וּמָקוֹם לִמְנוּחַת עוֹלָמִים.

כֵּן, תִּקְצַר לְשׁוֹנִי מֵהַבִּיעַ

הַשְׁקָפוֹת עֲשָׂרוֹת וּמֵאוֹת…

וַאֲנִי לֹא אָבוֹא לְהַכְרִיעַ

בְּעִנְיַן אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת.

כִּי הַכֹּל, רַבּוֹתַי, מִתְנוֹעֵעַ

מִסָּבִיב לְלֵדָה וּקְבוּרָה

אֵי אָדָם, יְדִידַי, הַיּוֹדֵעַ

לְהַפְרִיד אֶת הַטּוֹב מִן הָרָע.

אַךְ אוֹתָהּ רְצוּעַת הַיַּבֶּשֶׁת

הַנִּפְתֶּלֶת מִדָּן עַד אֵילַת

לִי נִרְאֵית עֲצוּבָה וְרוֹגֶשֶׁת

וְסוֹקֶרֶת אוֹתִי בְּמַבָּט.

וְנִדְמֶה רוֹחֲשׁוֹת עֲמָקֶיהָ

וְהָרֶיהָ נוֹתְנִים לִי בְּרֵרָה:

הַאַמְשִׁיךְ לְקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ

אוֹ אַתְחִיל לְפַזֵּר עֲפָרָהּ?