הלא הוא כתוב בראש ס' משלי יהודה.
1 🔗
עַל רֹאשׁ סִפְרֶךָ, סוֹפֵר! הֶעֱלִיתַנִי
לֵאמֹר: “בִּכּוּרִים וּבְכוֹר לָךְ הֵבֵאתִי!”
אָדוֹן, מוֹרֶה, וָאָב, שָׁם לָךְ שַׁתַּנִי
תֹּאמַר: "נַעַר אָנִי, דַּבֵּר יָרֵאתִי;
"שָׁם נוֹטְרִים וּמְבַקְּרִים לוֹטְשֵׁי הֶעָיִן
“אָסְפֵנִי נָא אַתָּה – מַכִּיר לִי אָיִן”.
2 🔗
לָמָּה תֹאמַר כֵּן, סוֹפֵר בִּשְׂפַת עֵבֶר?!
“בִּכּוּרִים?” וּכְבָר רַבּוֹת לָךְ רָאִיתִי,
אֶת מִיכַל דִּמְעָה כִּי תַעֲבוֹר הָעֵבֶר
תִּמְצָא שָׁם שִׁמְךָ בֵּין שָׁרִים שִׁוִּיתִי;
אַךְ לָעָם – אָמַרְתִּי – עוֹד לֹא נוֹדַעְתָּ
עַל כֵּן אַךְ לָהֶם בִּכּוּרִים הִגַּעְתָּ.
3 🔗
“אָדוֹן, מוֹרֶה, וָאָב?” – הֵן תִּהְיֶה אָתָּה!
בִּשְׂפַת בַּת שִׁירְךָ בָּה בָּרוּר מִלֵּלָה,
בִּשְׂפַת קֹדֶשׁ – מֵרֹב גֻּדְלָהּ אֵחַתָּה –
שָׂפָה, רוּחַ מָרוֹם בָּהּ תָּנַח סֶלָה;
שָׂפָה, בָּהּ יָצַר, בָּהּ דִּבֶּר אֱלוֹהַּ
גַּם שִׁירָהּ, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ!
4 🔗
“נַעַר אָנִי?” – כֵּן הוּא! אַךְ בִּשְׁנוֹתֶיךָ
אֲבָל זָקַנְתָּ כַּשָּׂפָה בָהּ שַׁרְתָּ
וּלְשׁוֹנְךָ כִּלְשׁוֹן אִישׁ בּוֹ שִׂיחוֹתֶיךָ
עַל כֵּן שָׁוְא יָגֹרְתָּ חִנָּם נִשְׂעַרְתָּ;
זָכְרָה מַאֲמִר “אַל תֹּאמַר נַעַר אָנִי!”
הוֹצֵא עוֹד מַחְבָּרוֹת וּבֵרַכְתָּנִי.
5 🔗
“שָׁם נוֹטְרִים וּמְבַקְּרִים?” – הֲרִאשׁוֹן אַתָּה?
וּכְבָר אֵלֶּה נָטְרוּ אֵלֶּה בִּקֵּרוּ,
כִּסְלָה צָרַת חָכְמָה רַבַּת כִּעֲסַתָּה
וַחֲכָמִים לֹא בוֹשׁוּ גַּם לֹא חָפֵרוּ –
סִפְרֵי הַסּוֹפְרִים עוֹד כֻּלָּם הִנָּמוֹ
אַךְ חֶרְפּוֹת הַחוֹרְפִים אֵין זֵכֶר לָמוֹ.
6 🔗
“אָסְפֵנִי נָא אַתָּה?” – הַס שָׂב־עֶלֶם!
וּכְבָר זוּ הַשָּׂפָה אוֹתָךְ אָסָפָה,
וּלְגַנָּה בָּאתָ וַתִּרְעֶה כָל תֶּלֶם
פִּרְחֵי זִמְרַת כַּרְמָהּ שָׁם לָךְ קָטָפָה;
וּבְנוֹת שִׁירָה מֵהֶם זֵר לָךְ קָלָעוּ
שָׂמוּ עַל רֹאשָׁךְ שָׁרוּ הִתְרוֹעָעוּ!
7 🔗
גַּם כַּרְמָהּ לִשְׁלֹמה שָׁם לָךְ הֶרְאָתָה
וַתַּעַשׂ לָךְ מִשָּׁם עוֹד מִשְׁלֵי צֶדֶק,
יָפְיָם וַהֲדָרָם גַּם עֵינִי רָאָתָה
אַךְ שׁוֹשַׁנִּים הֵם אֵין בָּם כָּל חֵדֶק;
הָבָה מוֹשֵׁל1 גַּם הֵם! מוֹשֵׁל הַר־זָמֶר
בָּאתָ הַכֶּרֶם הָבָה יַיִן חָמֶר!
8 🔗
אוּלַי יֵינְךָ זֶה גַּם רִישִׁי יַשֵּׁנִי
לִבְנִי זֶה אָמַרְתָּ “אַךְ בּוֹ חָיִיתִי”
כִּי זֶה מִיכַל דִּמְעָה לֹא יוֹעִילֵנִי
יַם בִּכְיִי עוֹד מָלֵא וּכְלֹא בָכִיתִי –
הָבָה גַם קִינַת “הוֹי אָח” שָׁם נָקַבְתָּ
אוּלַי מֵי יָם וּמִיכַל בָּהּ הֶחֱרַבְתָּ.
המכירך כהן בכורך לפ"ק
(יש"א)
-
במדבר כ“א כ”ז ↩