בְּיֹּם קְבֻרַת נַחוּם גּוּטְמַן,

בְּבֵית הַקְּבֻרֹת טְרוּמְפֶּלְדּוֹר,

הִתְנַפַּלְתִּי בְּאַרְבַּעְתַּי וְנָשַׁקְתִּי

לְחֲבֵרִי הַמְּנֻכָּר מֹשֶׁה דּוֹר.

וְאַחֵר נָתַן לִי וְלָחַץ לִי אֶת

הַיָּד וַאֲנִי לָחַצְתִּי יָדוֹ,

וְאָמַרְתִּי: “מְסֹר שָׁלֹם לַמִּשְׁפָּחָה”.

“לֹא תִּשְׁכָּח! לֹא תִּשְׁכָּח!”

בְּכָל אֵלֶּה הָיִיתִי אַרְיֵה בִּמְאֻרָתוֹ,

כְּ“דַאדַא” כַּלְבָּתָהּ שֶׁל הֵלִית, בְּכָל צִפָּרְנֶיהָ וְרַגְלֶיהָ,

בְּפִנַּת בֵּית עֹלָם הַיֻּקְרָתִי,

בִּרְחֹב טְרוּמְפֶּלְדּוֹר, בְּתֵל אָבִיב.

א טבת תשמא, 8 דצמבר 1980