חִבַּקְתִּי אַיֶּלֶת שַׁחַר שֶׁל קַיִץ.

דָּבָר עוֹד לֹא זָע בַּחֲזִית הָאַרְמוֹנוֹת. הַמַּיִם נָחוּ מֵתִים.

מַחֲנוֹת הַצְּלָלִים לֹא סָרוּ מִמִסְעַף הַיַּעַר. פָּסַעְתִּי, מֵעִיר אֶת

הַמַּשָּׁבִים הַחַיִּים וְהַמַּהְבִּילִים, וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת נִבְּטוּ,

וְהַכְּנָפַיִם נִשְּׂאוּ בְּלִי רַעַשׁ.

מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹן הָיָה, בַּמִּשְׁעוֹל שֶׁנִּמְלָא נְגוֹהוֹת רַעֲנַנִּים

וּלְבָנַנִּים, פֶּרַח שֶׁאָמַר לִי שְׁמוֹ.

צָחַקְתִּי לְצַמּוֹת הַמַּפָּל הַזְּהֻבּוֹת שֶׁנִּפְרְעוּ בֵּין עֲצֵי הָאַשּׁוּחַ:

בַּצַּמֶּרֶת הַמֻּכְסֶפֶת חָשַׂפְתִּי אֶת הָאֵלָה.

אָז הִפְשַׁלְתִּי אֶחָד אֶחָד אֶת הַצְּעִיפִים. בַּשְּׁבִיל, הֲנִיפוֹתִי

זְרוֹעוֹת. בַּשְּׁפֵלָה, הִסְגַּרְתִּי אוֹתָהּ לַשֶּׂכְוִי. בְּעִיר גְּדוֹלָה

חָמְקָה בֵּין הַפַּעֲמוֹנִים וְהַכִּפּוֹת, וַאֲנִי, פּוֹשֵׁט־יָד רַצְתִּי

בִּרְצִיפֵי הַשַּׁיִשׁ, רָדַפְתִּי אוֹתָהּ.

בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ, לְיַד יַעַר דַּפְנָה, אָפַפְתִּי עָלֶיהָ בִּצְעִיפֶיהָ

הַמְצוֹפָפִים, וְעָרִיתִי אֵלַי מִגּוּפָהּ הֶעָצוּם. אַיֶּלֶת שַׁחַר

וְנַעַר צָנְחוּ לְקַצְוֵי יַעַר.

כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי, הָיָה צָהֳרַיִם.

מצרפתית: הלית ישורון