בשפעת האירועים של אחד במאי נבלע בלא הד ראוי אחד המפעלים החינוכיים היפים של רשת “עמל”.

זו השנה השביעית שרשת “עמל” מקיימת ביום זה חידון בנושא חברתי או לאומי לקבוצות תלמידים מכל בתי־הספר שלה בארץ. בשלב האחרון משתתפים בו כ־500 תלמיד, אך במשך כל השנה מתקיימות תחרויות פנימיות בתוך בתי־הספר והנושא העתיד לעמוד במרכז החידון הוא ציר לפעילות לימודית וחינוכית בכל הרשת לאורך כל השנה. השנה היה הנושא המרכזי מלחמת העצמאות. קיבוץ שפיים הוא המארח המסורתי. יגאל אלון נתן חסותו ונכח במקום כל מהלך החידון, כשש שעות רצופות. נכח, והִרְצה, בירך ותיקן עובדות כ“עד ראייה”. והיה תענוג לראות את יגאל מפקד הפלמ“ח לשעבר, נינוח, שרוי באווירתו שלו, כאילו היו מאות הנערים חבריו ופקודיו מימי הפלמ”ח, וכל החידון מעין “שיח ליד המדורה”. על השיפוט ניצח אלוף־משנה (מיל') משה נצר ושפטו לצִדו פרופ' יהודה סלוצקי מאוניברסיטת תל־אביב ותת־אלוף אבנר שלו, קצין חינוך ראשי.

אם איננו טועים – ראש הוגי הרעיון הוא נתן אלמוזנינו, שהוא גם ראש רשת החינוך הזאת, ובצד מגוון עיסוקיו כשליח־ציבור הוא מטפח את מסורת החידון הזה. לימינו היה תמיד מרדכי גולדהכט, שריכז את הרשת ויצק לחידון דפוסים ועיטר בטעם־טוב כל התכנסות כזאת. עתה ממשיך בכך דן מרגלית, מנהל הרשת הנמרץ.

האיש הטורח כל השנה בעיצוב הנושא, בהרכבת החומר, במערך הדידקטי של החידון והוא הרוח־החיה בהנחיית הלימודים ובהכנות לקראת המבחנים האזוריים והארציים בבתי־הספר, הוא שמואל גדון, חבר קיבוץ נצר־סירני, מחשובי הבקיאים בתולדות תנועת העבודה ומפעלה ההתיישבותי, מחברם ועורכם של שלושה ספרים שהם כעין אנתולוגיה לחיי הקיבוץ ולתורתו.

על כל פנים, דרך מקורית להקנות לצעירים המתכשרים למקצוע, ערכים של תנועה ושל חברה שהם אמורים להיות בוניהן.

19 במאי 1978