עַל הַגֹּרֶן הַעַתִּיקָה אִבַּדְתִּי נְיָרוֹתַי

וְהַסֻּלָמוֹת דַּקִּים הָיוּ, רְצוּצִים.

– יֶלֶד, הָשֵׁב לִי טוֹבָה תַּחַת טוֹבָה.

– עַל שִׁכְמִי יַלְקוּט נְמָלִים, וּבַיַּלְקוּט חֲלִילִי, זְמִירִי וְסִפְרִי.

– וְעֶפְרוֹנֶיךָ, יַלְדִּי?

אִבַּדְתִּים עַל גָּרְנְךָ.

– דּוֹרְכֶם דּוֹר שֶׁאֵין לְשֵׂאתוֹ. הִרְכַּנּוּ

לִגְדוֹלֵינוּ כָּל שֶׁבְּיָדֵינוּ. הֵם כָּתְשׁוּ אוֹג בְּצִפָּרְנֵינוּ,

וְסַנְטְרֵינוּ נִגְּרוּ עַד־בִּרְכַּיִם. לְרֵיחַ הַזַּעְתָּר בָּלַעְנוּ

רֻקֵּנוּ וְדִמְעָתֵנוּ. בָּעֲטוּ בָּנוּ בְּטִלְאֵי עַכּוּזֵינוּ, וְאָנוּ

הִתְכַּוַּצְנוּ בְּתוֹךְ צְמַרְמֹרֶת עוֹרֵנוּ, קִפַּלְנוּ רְצוֹנֵנוּ עַל

סֵרוּב, וְכַאֲשֶׁר פְּרַשְׂנוּהוּ מוּל נִצְנוּצֵי החֲשֵׁכָה – הַרְחֵק

מִיָּהֳרַת הָאוֹרוֹת – רָאִינוּ בְּתוֹכוֹ עוֹד אֲנָשִׁים

כָּמוֹנוּ.

הַפָּעוֹט גִּדֵּף לְנֹכַח תְּהוֹמוֹת עֲתִידוֹ,

וְהַנְּמָלִים הִתְהוֹלְלוּ עַל גַּבּוֹ אַף הִלְּכוּ נִמְרָצוֹת,

וּכְשֶׁמָּחִיתִי דִמְעוֹתָיו נִשְׁתַּנֵּק בְּאֶצְבְּעוֹתַי. גָּעַרְתִּי

בּוֹ עַל כְּפִיּוּת־הַטּוֹבָה שֶׁלּוֹ וְעַל טְבִיעַת־עֵינוֹ. פָּלַטְתִּי

אַנְחָתִי עַל נְיָרוֹתַי שֶׁעַל תְּעוּדַת הַזֶּהוּת שֶׁלִּי.

אַתֶּם, הַיָּמִים הַמְלֵאִים דָּרְבָנוֹת – רַקְקוּ

כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם עַל דַּרְכִּי וּמַלְאוּ פְּעָמַי שֶׁקֶר. מֵעַי

נִטְרְפוּ מֵאֲשֶׁר לִקַּקְתִּי. הֵקֵאתִי אֶת הַמָּרָה וְאֶת הַמֶּלַח

וְאֶת הַמֶּתַח, כְּשֶׁהַכְּאֵב מְנַתֵּץ אֶת מְצָחַי הַמְרֻבִּים,

וְהַיְקוֹד זָב מִן הַצְּדָעִים.

– הַב לִי נְיָרוֹתַי לְבַל יִתְפַּזְּרוּ.

– אֲנִי אוֹהֵב לִרְאוֹת אֵיךְ מְפֲזְּרוֹת אוֹתָם הָעֵינַיִם לְכָל רוּחַ.

– אֵינִי רוֹצֶה מִמְּךָ טוֹבָה, יַלְדִּי.

– עַל מִלּוֹתֶיךָ לְהַיְשִׁיר מַבָּטָן בִּפְנֵי הַדּוֹרוֹת.

– אֲנִי נְצִיג הַדּוֹר עַל גָּרְנִי, לַשְׁתִּי אֶת הַכִּכָּר אַךְ לֹא אֲפִיתִיהָ.

– כִּכַּר־לַחְמְךָ – הַבּוּעוֹת שִׁלְּחוּ בָּהּ רָקָב. –

לְעַס־נָא מִלּוֹתֶיךָ בִּוְרִידֶיךָ הַנְּפוּחִים. הַבְלֵג עֲלֵיהֶן לְיַד

הַחוֹפִים הַחֲרֵבִים.

– נְמָלֶיךָ – כְּנָפַיִם עָשׂוּ לָהֶן. רָחַקְתָּ מֵעָלַי

כִּרְחוֹק הָאֹפֶק. גָּמַלְתָּ רָעָה לִי תַּחַת טוֹבָתִי. הֶעֳמַדְתִּיךָ

אֲנִי עַל רִבּוּעַ עַכּוּזְךָ, וּכְשֶׁשּׁוֹקִי נִקְפְּלָה הִבַּטְתִָּ

בְּבוּז. הוֹתַרְתָּ אוֹתִי בְּלִי נְיָרוֹתַי עַד הָעֶצֶם. אֱסָף־נָא

אוֹתָם, אָסְפֵם תַּחְתִּי.

– נְחִילֵי נְמָלִים דָּרְסוּ אוֹתָם, זְקֵנִי, וְעַתָּה

דְּבוּקִים הֵם בְּכַנְפֵיהֶן הַלַּעֲזָנִיּוֹת. הַקְשֵׁב־נָא

לִנְעִימוֹתֵיהֶן הָרַבּוֹת, הַקְשֵׁב:

– הֲיִי שָׁלוֹם, הַיְכֹלֶת לִנְשֹׁם!

מערבית: ששון סוֹמך