אַחַי, קָרְבַּן עַמִּים וְכֶבֶשׁ מִזְבְּחָם,
מִתְבּוֹסְסִים בִּשְׁכוֹל וּבְדִמְכֶם הֶחָם, –
הַיְשִׁירוּ גֵּו מֻצְלָף, הָרִימוּ רֹאשׁ מוּרָד,
שְׁמֵי נְחוּשָׁה הַחֲרִידוּ בִּתְרוּעַת “הֵידָד!”
בְּנֵי עַם פָּזוּר וָנָד, “חֶלְאַת יוֹשְׁבֵי תֵבֵל”,
טֶרֶף כָּל נָבָל, רְדוּפֵי אָדָם וָאֵל, –
הַאֲמִינוּ בַמָּחָר, כִּי לָנוּ הוּא יוֹם־אוֹר!
בְּרַעַם הַסּוֹעָה הָנִיפוּ נֵס־הַדְּרוֹר!
אַךְ אַל שַׁלְוַת־אִוֶּלֶת וּבִטְחַת־כָּזָב,
הַלַּיְלָה עוֹד אָרֹךְ, עוֹד אַכְזָרִי הַקְּרָב!…
מִבֶּטֶן אֲדָמָה שְׂבֵעַת בְּשַׂר־עוֹלָלִים,
לְשַׁד־תִּינוֹקוֹת יוֹנֶקֶת וְדֶשֶׁן־חֲלָלִים;
מֵאֵפֶר כִּבְשָׁנִים – שָׁם בְּמַכְאוֹב אֵין־קֵץ,
לִשְׁמוֹ יָחִיל שְׁאוֹל וְאֶבֶן תִּתְפַּלֵּץ,
הָיוּ רִבְבוֹתֵינוּ לְעָפָר וָאֵפֶר;
מִבּוֹרוֹת־חַיִּים, מִמַּחֲשַׁכֵּי־הַקֶּבֶר,
שָׁם עוֹד נִשְׁמָע חִרְחוּר שֶׁל מַחֲנָק אָיֹם,
הֵד זַעֲקוֹת־אֵימִים עוֹלֶה מִמְּעֵי הַתְּהוֹם;
מִפִּי “סַבּוֹן־אָדָם” עָשׂוּי בְּשַׂר יַלְדֵי־אֵם
לִרְחֹץ כִּתְמֵי־הַדָּם מִיַּד מְרַצְּחֵיהֶם;
מִכִּלְיוֹת־קְבָרִים, מִיַּרְכְּתֵי כָל בּוֹר,
שְׁלָדִים דּוֹלְקִים בַּסִּיד יְרַנְּנוּ שָׁם: דְּרוֹר!
אַף לָנוּ מְכוֹרָה יֵשׁ בִּמְלֹא הָעוֹלָם,
מִפְלָט לְגֵו רָצוּץ, מִקְלָט וּבַיִת חָם.
קְטַנָּה – אַךְ לָנוּ הִיא! בִּלְּתָּהּ אֵין כָּל מָקוֹם
לִלְאֹם שָׁסוּי, נִרְדָּף מִתַּחַת שְׁמֵי־מָרוֹם!
הֵילִילוּ, סוּפוֹת־פֶּרֶא וּסַעֲרוֹת־מָגוֹר,
לֹא נֵרָתַע אָחוֹר! הִמְנוֹן בְּפִינוּ: דְּרוֹר!
מִי תְיָרְאוּ בְּמָוֶת? בֵּן שָׁחֲטוּ הָאָב?
בַּת לְאֵם טְבוּחָה? אֲבִי עוֹלָל נִשְׂרָף?
אַחִים, אַמְּצוּ הַבֶּרֶךְ, הִכּוֹנוּ־נָא לַקְּרָב!
הֵן כָּל מַתָּת תִּמְעַט, וְכָל קָרְבָּן לֹא רַב!
לֹא יֵחַת לִבֵּנוּ מִשַּׁלֵּם בְּדָם,
מַה נִּירָא בִּנְפֹל נוֹפְלֵינוּ מְלֹא־עוֹלָם?!
הוֹ, בְּנֵי־דְרוֹר, הַיְשִׁירוּ גֵו, הִרְעִימוּ שִׁיר־מִזְמוֹר!
אַשְׁרֵי דוֹרְכֶם, זָכָה מִבֵּין שִׁשִּׁים הַדּוֹר!
בְּנֵי־חוֹרִין עַל אַדְמָתֵךְ, אֶרֶץ־מְכוֹרָה,
אֵיתָנִים כְּצוּר־עֱזוּז, בְּנֵי־חֹפֶשׁ כַּסְּעָרָה!
לְלִבֵּךְ אַמְּצִינוּ, אִמָּא! טוֹב הוּא, חַם, גְּדוּשׁ־הוֹד!
לָךְ נִשְׁבָּעִים אֲנַחְנוּ: נֶצַח לֹא נִבְגֹּד!
הַאֲזִינוּ: הַר אֶל הָר – גַּיְא אֶל גַּיְא יֹאמַר,
אֶשֶׁד אֱלֵי אֵשֶׁד – יָם לְיָם יִסְעַר,
תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם תִּזְעַק, צוּק אֶל צוּק יִרְעַם:
בְּנֵי־חוֹרִין אַתֶּם פֹּה, בְּנֵי חוֹרִין פֹּה, עָם!
השיר האחרון: נכתב עם צאתו לפלמ"ח.