שָׁלוֹם, אֲפָרִים יְרֻקִּים, שֶׁצָּמְחוּ רַק בְּטֶרֶם אַחֲלִים,

זוֹ רוּחַ קַלָּה שְׁבִילִים בְּהִירִים־מְהִירִים בָּם תִּסְרֹק!

שָׁלוֹם, אֳרָנִים צְעִירִים, מַבְרִיקִים בְּצָּהֹב עַל יָרֹק,

אֲשֶׁר עֲנְפֵיכֶם הַלְּבָנִים, גִּזְעֵיכֶם הַחוּמִים מִתְפַּצְּלִים

כְּאִצְטְרֻבָּלֵיכֶם – בְּרִיּוֹת עַתִּיקוֹת מִקַּדְמַת חַיֵּי־עַד,

מוֹתְחִים עַנְפֵיכֶם לַשָּׁמַיִם מִבֹּהַק־תְּכֶלְתָּם לְהִזּוֹן;

שָׁלוֹם גַּם יוֹנִים עַרְבִּיּוֹת, תָּרֵמְנָה צַוָּאר בְּגָאוֹן,

צַוָּאר זֶה נוֹצֵץ כִּנְיָר־כֶּסֶף – “זָהָב” הָעוֹטֵף שׁוֹקוֹלָד –

צִבְעוֹ הוּא סָגֹל אוֹ יָרֹק וּבְרָקוֹ מַתַּכְתִּי כֹּה מַזְהִיר,

עַד יֵשׁ וְנִדְמֶה כִּי צִלְצוּל הַמַּתֶּכֶת הִנֵּה יִשָּׁמַע;

קוֹל רִנַּת צִפֳּרִים עַלִּיזוּת וְסַסְגּוֹנִיּוֹת לִי אֶגְמַע,

גַּם לַחַשׁ קָזוּאֲרִינָה בּוֹהֶרֶת כֻּלָּה כָּאֲוִיר,

וּבְדֶרֶךְ הַחוֹל כִּי אֵלְכָה אֶל בֵּית־סִפְרִי, בּוֹ אֶלְמַד –

שָׁלוֹם לְשִׁקְמַת־הַשְּׁפֵלָה, מִפְּלִשְׁתִּים עוֹד לֵחָהּ לֹא אָבָד!

כסלו, תש"ח.