חרושצו’ב סיפר בועידת המפלגה הקומוניסטית כי סטלין פנה אליו בשם “חוחול” וציוה עליו לרקוד קאזאצ’וק לפניו. חרושצ’וב רקד.

בַּיָּמִים

שֶׁבְּנוֹ שֶׁל וִיסַרִיּוֹן

הָיָה עוֹד אֱלֹהִים,

אַב הָעַמִּים וְשֶׁמֶשׁ וְגָאוֹן,

עֵת כָּל מוֹצָא שֶׁל פִּיו הָיָה קָדוֹשׁ מֵחֹק

נִיקִיטָה בֶּן סֶרְגֵיי רָקֵַד הַקַּאזַאצ’וֹק.

מֵילָא, רֵעִי, בִּמְקוֹם נִיקִיטָה

לוּ לְמָשָׁל אַתָּה בַּקְרֶמְלִין אָז הָיִיתָ

וַדַּאי מִדְּלֵית בְּרֵירָה

לְמַעַן הַמְּכוֹרָה,

לְמַעַן שְׁמֹר הָרֹאשׁ עַל הַכְּתֵפַיִם

הָיִיתָ אַף אַתָּה מֵעִיף אֶת הָרַגְלַיִם

וּלְעֵינֵי הַכֹּל

יוֹצֵא עַל הַפַּרְקֶט בְּקֻנְדְּסֵי מָחוֹל.

הֵן יְדוּעָה לְךָ

מֵימְרַת חָכָם שֶׁלֹא זָכוּר לִי שְׁמו:

אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרָךָ

עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ.

וְאַף כִּי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל מַר חְרוּשְׁצ’וב

אֲנִי וַדַּאי שֶׁלֹא אַרְגִישׁ בְּטוֹב,

מוּכָן אֲנִי גַּם לְהָבִין (וְגַם לִסְלֹחַ)

מַדּוּעַ הוּא רָקַד בְּמֶרֶץ וּבְכֹחַ.

אֲבָל אַתָּה אַתָּה, אִישׁ מָקִ“י וּמַפָּ”ם

וְגַם אַתָּה מֵחֲלוּצֵי אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה

בְּלִי חֶרֶב עַל צַוָּאר, בְּלִי נִקּוּזֵי הַדָּם,

בְּלִי גַּרְדּוֹמִים שֶׁל מִשְׁפְּטֵי בְּגִידָה

וּבְלִי פְּקֻדָּה

אֲשֶׁר נָתַן

רוֹדָן

מדּוּעַ זֶה אַתָּה נָפַלְתָּ כֹּה עָמֹק

וּלְקוֹל חֲלִיל עָרִיץ רָקַדְתָּ קַאזַאצ’וֹק?

לְאוֹר בְּרַק מַגָּפָיו

שֶׁל מְדַכֵּא אַכְזָר

צָוַחְתָּ: "שֶׁמֶשׁ! אָב!

יָקָר מִכָּל יְקָר!"

בְּקַאזַאצ’וֹק נוֹאָל סִחְרַרְתָּ הָרָאשִׁים

וַתְּכַרְכֵּר עַד לְאָבְדָּן חוּשִׁים.

עד לְהַדְבִּיר צִיוּר וּצְלִיל וָנִיב,

תַּרְבּוּת, סִפְרוּת וְאָמָנוּת

לְכָל דְּבַר שְׁטוּת

אֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו

שֶׁל בּוּר מַרְבֶּה בּוּרוּת,

שֶׁל סֵמֶל טַעַם מְכֹעָר, טָפֵל וָרָע,

שֶׁל הָאָחוּז

בִֻּלְמוּס שְׂרָרָה,

וּכְאֶחָד נוֹאָל

רָאִיתָ בּוֹ הָאִידֵיאָל

שֶׁל חֹפֶשׁ וְשִׁוְיוֹן וְשֶׁל חִסּוּל הָעֹנִי

אֲשֶׁר אָהֹב תֹּאהַב אוֹתוֹ כָּמוֹנִי.

אֱמֹר עַתָּה בְּהִגָּלוֹת

הַלּוֹט

מֵעַל לַכֹּל

עַל מָה וְלָמָּה זֶה יָצָאתָ בַּמָּחוֹל?

הַאִם פָּנָה אֵלֶיךָ סְטָלִין: זִ’יד!

צֵא וְכַרְכֵּר נָא לְפָנַי אֶת “מָה יָפִית”?