אָפְסוּ הַסִּיגָרוֹת וְכֶסֶף מַא־פִישׁ,
בְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ מִתְנוֹצֵץ הַכְּבִישׁ,
וּבְרוֹשִׁים מִיָּמִין וּבְרוֹשִׁים מִנִּי שְׂמֹאל.
עַל קֵיבָה רֵיקָנִית אֲהַלֵּךְ כִּבְמָחוֹל
וּמֵעַי מְנַגְּנִים אֶת שִׁירַת הָרָעָב.
רֵיקָנִי כְּנוֹצָה הַתַּרְמִיל עַל הַגַּב –
קַלַּנִי מִכֶּם הֶעָבִים בַּמָּרוֹם!
כִּבְרֶגֶל מַלְאָךְ אֶתְהַלֵּךְ לִי הַיּוֹם,
אֶתְהַלֵּךְ וְאָשִׁיר בְּנִקְיוֹן הַשֵּׁן;
אֵין דָּבָר לְכַרְסֵם וְאֵין מַה לְּעַשֵּׁן,
אֵין רֵעַ, אֵין אָח בַּמֶּרְחָק הַכָּחֹל
רַק בְּרוֹשִׁים מִיָּמִין וּבְרוֹשִׁים מִנִּי שְׂמֹאל.
אָפְסוּ הַסִּיגָרוֹת וְכֶסֶף מָא־פִישׁ,
בְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ מִתְנוֹצֵץ הַכְּבִישׁ.
אדר – תרפ"ה
על כביש נצרת–חיפה