דְּבָרֶיךָ, אֱלוֹהַּ, חָרַתָּ בְלִבִּי בְּמִכְתַּב לַהֶבֶת אֲדֻמָּה,

אוֹת אוֹת בּוֹ חֲרוּתָה מִתְפַּצְּעָה כְפֶצַע לֹא יֶחְדַּל צָרֶבֶת וּכְוִי,

יִפָּלֵא מִמֶּנִּי, יִשָּׂגֵב מֵהָבִין מִכְתָּבְךָ זֶה, כְּתָב כְּמוּס תַּעֲלוּמָה –

דְּבָרֶיךָ, אֱלוֹהַּ, חָרַתָּ בְלִבִּי בְּמִכְתַּב לַהֶבֶת אֲדֻמָּה,

אוֹת אוֹת בּוֹ לַאֲחָדוֹת וְלִמְצֹּרָפוֹת לְפַעְנַח אֲנַס – וְהִיא סְתוּמָה,

אָחוּשָׁה מִכְוָתָהּ, אָשׁוּרָה זִיו דְּמוּתָהּ – אֲכַנָּהּ – וְהִיא רָזִי לִי!

דְּבָרֶיךָ, אֱלוֹהַּ, חָרַתָּ בְלִבִּי בְּמִכְתַּב לַהֶבֶת אֲדֻמָּה,

אוֹת אוֹת בּוֹ חֲרוּתָה מִתְפַּצְּעָה כְפֶצַע לֹא יֶחְדַּל צָרֶבֶת וּדְוָי.