אִילָנוֹת צְעִירִים בַּמּוֹלֶדֶת,
הַרְכִּינוּ לָאָרֶץ רֹאשְׁכֶם!
אִילָנוֹת יְקָרִים בַּמּוֹלֶדֶת –
נִגְדַּע הַתָּמִיר שֶׁבָּכֶם!
דֹּמּוּ! אַל רֶטֶט, שְׂדֵרוֹת יְרֻקּוֹת –
הַכּוֹרֵת הַשָּׁפָל בִּגְבוּלְכֶם!
יָד בְּזוּיָה הִתְנַכְּלָה אֶל הַטֹּהַר,
הֵנִיפָה גַרְזֶן עַל קָדוֹשׁ –
הִיא תִיבַשׁ, זֹאת הַיָּד הַמְגֹאֶלֶת –
לֹא יִשְׁקֹט הַכְּאֵב הֶעָמֹק…
דֹּמּוּ, רֵעִים! הוּא אֵינֶנּוּ…
הוּא לָנֶצַח לְכָאן לֹא יָשׁוּב;
רְאוּ,
בַּחֲשֵׁכָה הָעוֹלָה וְגוֹבֶרֶת
עוֹד לוֹהֵט זִיק צַוּוֹ הַגָּדוֹל!…
תש"ו. נכתב לזכר אליהו כהן־חינסקי אחר נפלו.