מַה יִּפְעַם הַלֵּבָב בְּרֶדֶת הַלַּיׅל,

יָרוּץ לוֹ עִם שְׁקֹעַ הָאוֹר?

מַה יְּרַטֵט לְבַב כָּל בֶּן חַיִל,

יִרְעַד כְּנִימֵי הַכִּנּוֹר?

מַה יְּרַחֲפוּ הַצְּלָלִים, יִתְלַחֵשׁוּ,

יַמְתִּיקוּ סוֹדוֹת בִּדְמָמָה?

מַה צִּפֳּרִים, כְּמוֹ יִתְבַּיֵּשׁוּ,

יַשְׁמִיעוּ קוֹלָם בָּרָמָה?

מָה הַפְּרָחִים כָּל כַּךְ יִתְכַּוֵּצוּ,

יִזְקְפוּ עֲלֵיהֶם לְהַקְשִׁיב?

מַה כּוֹכָבִים כָּל כַּךְ יִתְנוֹצֵצוּ,

וְנוגֶה מַבָּטָם וּמַכְאִיב?

בְּרֶדֶת הַלַּיִל, בִּשְׁקֹעַ הָאוֹר

גַּעְגּוּעִים יְרַחֲפוּ בָּאֲוִיר,

וְהֵמָּה יַרְעִידוּ הַלֵּב כַּכִּנּוֹר,

יַרְתִּיתוּ־יַרְעִידוּ הַשִּׁיר.

עַלְמָה בוֹדֵדָה בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה

תִּתְגַּעְגֵּעַ בִּפְרֹשׂ אֲפֵלָה

עַל דּוֹד־לִבָּהּ רַק אַחַת לָהּ נָשַׁק

וְנָדַד וְהָלַךְ לַמֶּרְחָק.

בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה, בִּנְטוֹת הַצְּלָלִים,

יִתְגַּעְגֵּעַ גַּם שְׁחוֹר־תַּלְתַּלִּים

עַל יָפָתוֹ בְּחִירַת־הַלֵּב

שֶׁפָּרְחָה וְהִשְׁאִירָה רַק כְּאֵב.

בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה שָׁחוֹר וְעָצוּב

אֶתְגַּעְגֵּעַ לְאֵם שֶׁהָלְכָה לִבְלִי שׁוּב;

בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה, בִּשְׁקֹעַ הָאוֹר

יִבְכֶּה זֶה שִׁירִי כְּנִימֵי הַכִּנּוֹר.

חיפה 18.6.46